לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של "אמא יש רק אחת"

מילים מהנשמה על הישרדות יומיומית בתפקיד הכי חשוב בחיי...ושאר ירקות


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2021    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

משוחררת


פדיון נפש

יודעים מה זה?

גם אני לא ידעתי עד לפני כמה שבועות.

 

אחרי שהתחילו לי הכאבים בחזה ועשיתי את כל הבדיקות האפשריות בנושא (הכל תקין תודה לאל), אמא שלי צלצלה לדודה שלי וסיפרה לה.

הדודה מיד דיברה עם הרב והוא המליץ לעשות פדיון נפש.

אז שילמתי סכום לא גבוה, הפדיון נעשה ואני חייבת לומר שזה היה הדבר המוזר ביותר אך היעיל ביותר שעשיתי מימיי.

 

מאותו רגע ואילך, ולא, זה לא פסיכולוגי - נפרצו הסכרים.

נפרצו, נפתחו, הכישרון ה"תקוע" שלי יצא החוצה ממחבואו, החיבה והתשוקה לסדר וניקיון פתאום הוציאה ראשה מהארון שאליו דחפתי אותה, הכיף לעשות בשביל הילדים, המחשבה על האחר ולא רק על עצמי  - הכל התפרץ החוצה בבת אחת.

ה"לא מאמינים" יאמרו, שטויות במיץ - הכל פסיכולוגי!

אני בעצמי לא האמנתי שזה יעשה משהו - אבל איך אני מסבירה לעצמי את השינוי פתאום?

יש לי כוחות. יש לי רצונות, שאיפות להמריא גבוה גבוה שלא היו אצלי המון זמן.

 

הרב שוחח איתי. בסופו של דבר. חיכיתי לשיחה הזו המון זמן.

נעלתי את עצמי בחדר כדי שהילדים לא יפריעו והקשבתי בשקיקה לדבריו.

"היו לך המון חסימות. היה עלייך המון המון עין רעה. הרגשת שאת מבולבלת, לא יודעת להחליט לכאן או לכאן, תקועה ולא החלטית. אבל מצד שני, אני רואה שאת כל הזמן מחייכת, לא משנה מה, את מחייכת, אפילו בשינה" ואני כאילו.....בהלם!

"מה עוד אתה רואה? יהיו לי עוד ילדים? מה עם בעלי?"

לא אספר לכם מה עוד הוא גילה לי, אבל מה שבטוח, הוא הותיר אותי המומה. לגמרי. ואמר דבר אחד שמחזק אותי. 

"אל תחששי להצליח. אל תעצרי את עצמך. תשלבי את הידע בתכשיטנות ואת הידע בתפירה ועשי עם זה משהו. את תצליחי. תהיי בטוחה בכך. אני לא רואה שאת נופלת. רק אל תעצרי בגלל חששות".

 

וואו.

יותר מזה?

מה צריך יותר מזה בשביל להצליח? פאק! 

ההרגשה מהממת ומסחררת.

עזבו את העובדה שתמיד חלמתי בגדול (מעצבת אופנה, מדאם ביז'ו וכל החארטה הצרפתי הזה), אבל מפה ועד ליישום? זה היה נראה לי מופרך ולא אמיתי.

הבעיה היא : כסף.

איך אני מייצרת כסף בשביל להתקדם?

 

אז התחלתי למכור חלק מהדברים שאצלי בבית, ריהוט וכאלה, יד שניה, רק כדי שיהיה כסף זמין ביד. מכרתי וקניתי בסכומים שהרווחתי, דברים שהייתי צריכה לבית. ממש נחמד ה"יד שנייה" הזה. נחמד ויעיל כלכלית.

בדים לתפירה אני משיגה מדודה של בעלי.

חוטים מאמא שלי ומהאיביי...בגרושים.

מחטים למכונה קיבלתי ירושה מהסבתא של בעלי שגם לה הייתה מכונה.

 

הכנתי לסבתא השניה של בעלי, תיק קטן לאירועים. שחור, מעור, הוספתי לו שרשרת מהתכשיטים (לתליה על הזרוע) ותפרתי תליון שרשרת מהמם משובץ אבנים על התפר של הסקוטש -לקישוט מירבי - יצא מרהיב ! והכל בגרושים של ממש. הרבה עבודה כי אני מתחילה, אבל שווה כל רגע.

 

אז יש לי את זה וזה נחמד - אבל אין לי כסף לזה וזה כבר פחות נחמד !

טיפים-מישהו? (חוץ מלמכור רהיטים ודברים כי כבר אין לי מה למכור)

 

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 19/11/2015 10:41   בקטגוריות בעיות כספים, אופטימי  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-19/11/2015 12:37
 



בא לי !


בא לי לסחוט את כרטיס האשראי עד שיברח בצרחות מהארנק.

אני מתה להחליף את המלתחה שלי.

את הנעליים.

לקנות איפור חדש, שמלות, מגפיים לחורף, סנדל לקיץ, עקב לאירועים, 

חולצות יומיומיות, מכנסיים, חצאיות...

חזיות חדשות, תחתונים, גרביים, גרביונים......

מלא מלא מלא דברים לעצמי שהרבה זמן לא קניתי...

לפנק את בעלי בשעון חדש ובפיג'מה "צעירה" יותר (כי נמאס ממכנסי הסבא שלו-עד כמה שזה נוח - זה זקן!)

לקנות לו בגדים ונעל אלגנטית יפה...גם הגבר שלי צריך להיראות טוב.

 

לקנות לילדים בגדים לחג וליום-יום.

לפנק אותם במסעדה טובה לפחות פעם בשבוע.

לצאת איתם לסרט פעם בשבוע.

לבלות איתם בלי לחשוב על כמה בזבזתי וכמה עלה לי. נמאס לי להתקמצן! אני קמצנית מסריחה בגלל המינוס בבנק ונמאס לי!!!!

 

אבל,

בזבזנו המון כסף החודש הזה.

וגם בקודמו.

אז....ה"בא לי" הזה יצטרך להמתין (סססס...אמק) עוד חודש ועוד קצת....עד שנעבור את החגים...בוכה

 

אוף.

למה לא נולדתי מיליונרית?

(מצטערת, משפט מחץ רדוד בעליל הנובע מייאוש כלכלי)

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 6/9/2015 22:46   בקטגוריות בעיות כספים, משפחה, פסימי, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טליק ב-7/9/2015 15:26
 



אני חושבת שאהפוך את זה להרגל


כל שנה לפחות.

אנחנו חייבים את זה לעצמנו.

חו"ל.

איך לא עשינו זאת קודם?

 

היה מדהים ברודוס.

היה אויר נעים ורגוע. גן עדן עלי אדמות.

מלון 5 כוכבים.

שירות מעולה, מעל המצופה.

חדרים מרווחים ונקיים.

לובי ענק, מעוצב כיד המלך ובטוב טעם.

חיוכים מכל עבר.

קלימרה...

קליספרה...

יאסו....וכל המילים האלה ביוונית.

הרגשתי מלכה.

רבצנו בבריכה יומיים רצופים,לא היינו צריכים שום דבר חוץ מזה.

ביום השלישי, טיילנו המון. קנינו ונהנינו מהאוירה הרגועה.

האוכל היה קצת מבאס. אבל בעיקר לילדים. כי הם מאוד רצו לאכול עוף או בשר. בסוף, רחמיי התעלו על עקרונותיי והרשיתי להם לאכול נאגטס וצ'יפס בארוחת הערב ביומיים האחרונים.

 

החנויות היו מפוצצות בדברים.

העיניים שוטטו לכל עבר, הפה לא הפסיק להיות פעור לרווחה מההפתעה, מהשפע, מהיופי.

התכשיטים...אוי...התכשיטים המעולים והיפים עם אבני החן והפנינים הרווים בצבעי פסטל שרק גרמו לי להתעצב על כך שהפסקתי לעצב תכשיטים. היו שם מלא תכשיטים שהזכירו את עבודת היד שלי, ומלא שנתנו לי השראה.

קנינו כמה דברים, מתנות ועוד פיצ'פקעס שהתחשק לנו. היה לנו תקציב כספי ועמדנו בו, למרות שרצינו לקנות עוד הרבה יותר. נהנינו. מאוד.

 

התאהבתי.

רודוס אכן נהדרת.

 

בא לי לטוס שוב.

ושהבנק ידאג למינוס.

נכתב על ידי אמא ללא הפסקה , 14/8/2015 10:53   בקטגוריות משפחה, אופטימי, אוכל, בעיות כספים  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא ללא הפסקה ב-14/8/2015 14:59
 




דפים:  
Avatarכינוי:  אמא ללא הפסקה

בת: 44



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

3,029
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , נשיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא ללא הפסקה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא ללא הפסקה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)