הבלוג של "אמא יש רק אחת"

אחת מהבנות שעובדות תחתיי התוודתה בפניי שהיא מאוהבת בבוס שלנו.

האמת, לא מבינה איך?

הוא לא נאה, הוא קצת קירח ויש לו רווח לא יפה בשיניים הקדמיות והוא גם מסריח מהפה.

מעבר לזה, יש לו אישיות של מלפפון גינה.

הדבר היחיד שיש לו זה גוף סבבה, יחסית לגיל שלו.

הבנתי מהר מאוד שמשהו קורה לה בחיים האישיים, כי אין מצב שמישהי מאיתנו תסתכל עליו כאובייקט מיני.

אז היא סיפרה לי שהיא ובעלה חיים באותו בית אבל די בנפרד, נשארים יחד בגלל הילדים.

היא גילתה שהוא בגד בה, הוא מרבה בנסיעות לחו"ל מהעבודה, היא לא אוהבת את החיים שלה ודי נואשת לצאת מהם.

היא חרמנית אש אבל אין מי שיספק את צרכיה "למרות שהיו לה מלא הזדמנויות" (ברור ממי).

הסברתי לה שזו כנראה הסיבה שהיא נמשכה למלפפון החננה הזה הכנוי בתור "הבוס".

עכשיו מה שמצחיק הוא....

מכירים את הסרטים האלה של בני הנוער, אלה שמתהלכים במסדרונות בית הספר ופתאום החנון של השכבה מפיל את הספרים או שעפות לו המשקפיים יחד עם כל הגוף הצנום שלו וכולם צוחקים עליו? ואז יום למחרת קורה איזה משהו נורא למלכת הכיתה והחנון חש להצילה ופתאום הופך לגיבור היום, המלכה מתאהבת בו ואז אחריה כמו "עדר שוטים"(במקרה זה "שוטות") כל הבנות האחרות פתאום מוצאות בו גורם משיכה מסתורי והן לא מבינות למה ואיך?

אז כזה!

פתאום אני מסתכלת על הבוס שלי בצורה שונה. מנסה להבין מה לעזאזל היא מצאה בו?!

אבל, מהר מאוד מנערת את הראש כי ...איכס!

זה פשוט מרגיז אותי שהיא שיתפה אותי בזה וגרמה לי להרגיש לא נוח על ידו :/

הוא עדיין מזעזע בעיניי, אבל כדי לנסות להבין אותה, לעזור לה ולהיכנס לראש שלה (למה אני עושה זאת לעזאזל?!) אז ניסיתי לתאר אותו כמושך ושרמנטי ובלה בלה...כמו שהיא מתארת לי אותו, וזה פשוט לא נעים לי. והאמת לא מצאתי מה היא רואה בו. למזלי. זו סתם סיטואציה מכוערת שלא בא לי להיות שותפה בה...בשביל מה אני צריכה את החרא הזה בחיים שלי??

בנוסף לצרה...היא אמרה לו שהיא רוצה אותו.

היא שלחה לו סמס זימתי במיוחד והוא אמר שהוא רוצה לדבר איתה על זה. לפני שהם נפגשו היא התייעצה איתי, מה לעשות אם הוא יאמר שהוא מעוניין בה גם כן, או שלא?

אמרתי לה שמאוד יכול להיות שזה לא. ושהיא חייבת לשמור על פאסון ולא להשפיל את עצמה לרגליו כמו שעשתה עד כה כמו מטומטמת חסרת כבוד ולומר לו באלגנטיות ש'תודה שחשבת על זה ושאתה מתייחס אליי ושהסכמת לדבר איתי על זה. אני אתמודד עם זה'. ואז היא עצרה אותי ושאלה:"אבל אם הוא ירצה, מה לעשות? כי אני מוכנה מיד לעבור לגור אצלו. מבחינתי עכשיו לרוץ אליו למיטה כי אני לא יכולה לעמוד בפניו יותר"

אההההההה...האוזניים המסכנות שלי!!!!! סתמי כבר!

הוא כמובן דחה אותה באלגנטיות. ולפי מה שהבנתי היא ענתה באלגנטיות.

היא נעלבה ולבה נשבר, ובמהלך העבודה היא שמה לי שירי דיכאון בקולות רמים שבא לי לחנוק אותה.

אמרתי לה "הלוווו, תנמיכי, אי אפשר להתרכז ככה!!"

"נו בבקשה, אחרת אני אבכה" היא עונה לי עם פנים סמוקות ועיני עגל.

טוב נו, אני מוותרת אבל זה בלתי אפשריייייי.

שוב התעצבנתי עליה. והיא אמרה שהיא ממש צריכה את התמיכה שלי, לא שאצעק עליה.

ואז אמרתי לה בעצבים, "ממי, צאי מהסרט, הוא לא שם, את בסה"כ אומללה בחייך האישיים, תפתרי את הבעיות שלך עם עצמך ואח"כ תחשבי על רומן"

ואז היא עונה:"זה לא רומן, אני רוצה אותו באמת! מוכנה לעזוב הכל בשבילו, את הבית, את העבודה, הכל!"

AS IF!

"נראה לך???? השתגעת? את שמת לב איך הוא נראה??? ממי את הוזה! את יכולה למצוא טובים יותר, מה נסגר איתך?!"

כששאלתי אותה מה היא מצאה בו? היא אמרה שהוא תמיד נחמד אליה והיא פירשה זאת כאהבה ופיתחה אליו אהבה. אמרתי לה שהוא נחמד לכולן. זה האופי שלו. זה לא אומר שהוא מאוהב בכולן.

בקיצור החליקה על כל השכל. 

תבינו, היא אמנם בעלת עיניים כחולות ושיער בלונדי, אבל זה רק נשמע יפה.

יש לה ריח לא נעים מהגוף. היא מזיעה תמיד כמו פועל בניין רוסי.

יש לה כרס הריונית.

השיער שלה מדובלל...כן כן....מדובלל...תלתלים לא ברורים, זה אפילו לא תלתלים, זה פן של תלתלים שלא הצליח.

היא אימפולסיבית, אנרגטית מדי, דוחפת את האף לכל מקום שהיא לא שייכת אליו, היא חייבת טיפול נפשי, למרות שיש לה כבר פסיכולוגית וזה לא ממש עוזר.

היא צריכה להתגרש דחוף!

לעשות דיאטה!

לסדר את השיער!

לשים בושם סקסי ולא של סבתות משנות ה 20!

לסדר לעצמה את הראש ואז לחשוב על גבר.

רבאק!

תתעוררי, טפלי בעצמך!

כי עוד יום אחד של שירי דיכאון אני מפטרת אותך בעצמי!

ותחסכו ממני את הבלה בלה הביקורתי שלכם שאני לא חברה תומכת מכמה סיבות:

אנחנו לא חברות, היא עובדת תחתיי, היא בסה"כ באה להתייעץ כי אני הקול של ההגיון מבין שתי הנשים שיודעות על הסיפור שלה (השניה שיודעת על זה היא רומנטית רגשנית שהמליצה לה לבקש ממנו חיבוק לתמיכה. אגב, היא ביקשה חיבוק למרות שייעצתי לה שלא והוא נתן לה חיבוק של פריזר. ומה ציפית דארלינג? שישכיב אותך על השולחן ויזיין אותך במקום??!!).

היא באמת חיה בסרט.

היא מבוגרת ממני באיזה עשר שנים אז היא מסוגלת להתגבר על זה.

למרות שהיא מתנהגת כמו בת 16.

ואל תגידו לי שלאהבה אין גיל, כי מה שהיא עוברת זו מצוקה נפשית, לא תשוקה או אהבה.

בחייאת. מילא, היה חתיך הורס, הייתי נמסה יחד איתה, אבל .....איכס! ממש לא!