הבלוג של "אמא יש רק אחת"

לקראת פסח, יש המון לחץ לקראת פסח.

בבית - נקיונות, הכשרה לפסח, הרטבות הילדים במיטה שממשיכות והורסות לי כל סיכוי לאזן את מצב הכביסה בבית.

בעבודה - להספיק עוד ועוד ועוד עבודה לפני פסח. 

בבטן - משבת בצהריים, תקף אותי כאב בטן איום ונורא! שעדיין ממשיך. לא יודעת אם זה פסיכוסומטי או וירוס מרגיז.

נשארתי אתמול בבית, עם כל הלחץ שיש לי בעבודה.

לקחתי את הילדים לספר, דאגתי לשטוף את האוטו ולהכשירו לפסח, וניקיתי כמה מחלקי הבית, לקראת פסח.

אוף. זה חג זה?

זה מחירות לעבדות!

"איך אתה מצליח להיות עצבני-רגוע כ"כ?" שאלתי את המנהל החדש שלנו.

"מדיטציה והרבה לעבוד על עצמך", ענה בפשטות ובשקט.

"מדיטציה? אתה מצפה שאשב בשקט כמה דקות ארוכות בזמן שיש לי כביסות??" חחחחח....צחקנו.

עכשיו ברצינות.

מישהו כאן עשה מדיטציה?

האם זה באמת מרגיע?

זה מתאים לכל אחד, גם למי שאין לו סבלנות?

המנהל החדש שלי זיהה שאני עצבנית. כל דבר כמעט הוא טריגר. כמעט. אני תזזיתית, זריזה, רצה מפה לשם כאילו שאני רודפת אחרי הזמן, כולם בלחץ כשאני בשטח ולא סתם אני אומרת את זה, בזמן שכל השאר אדישים וקלילים.

הוא אדם שונה. שאנטי באנטי כזה. חי בויפאסנה תמידית.

גם כשהוא מרים את הקול, הוא לא ממש מרים את הקול.

גם כשהוא מאוכזב, הוא מדבר בטון רגוע.

כשהוא מוטרד, הוא רק קוצץ אצבעות בקלילות. אבל לא מראה שום לחץ. אני מקנאה!

איך אלוהים, איך???

הוא מנהל של מקום כזה גדול. אני רוצה גם!!!!

אז החלטתי ללמוד.

אני פתוחה ובשלה ללימודים.

עם התהליך שאני עוברת בבית עם הילדים והיועצת הרגשית שלנו, זה מתאים בול בזמן!

ועכשיו אלמד גם במקום העבודה ממנטור כזה רגוע ושלו.

אולי יצא ממני משהו טוב בסוף :)

וידוע שכשהאמא רגועה - הכל בבית רגוע.

אמן שאצליח !!! בשבילם ובשבילי.

מאז שקיבלתי 2 קצוות של מידע משתי יועצות / מטפלות, המוח שלי לא מפסיק לעבוד ואני לא מפסיקה לדאוג.

אולי התעללו בו?

אולי הוא באמת במצב קשה מאוד?

אולי הוא זקוק לטיפול פסיכולוגי מיידי?

חקרתי קצת את הבן הגדול שלי...יש לו זכרון די טוב. הוא הזכיר לי שהיו מרביצים לו בגן ואף פעם לא היה לו עם מי לשחק.

אוף.

אבל ידעתי את זה.

וזה טופל.

אז מה הבעיה איתו???

אולי הוא סתם מרטיב כי זה סתם קורה להמון ילדים?

ששש.....אני צריכה להירגע.

מה שבטוח, הורדתי את הטונים בבית.

אני מצליחה להרגיע את עצמי יותר מהר, עכשיו כשאני מבינה את ההשלכות.

יש יותר רגעי צחוק בבית.

פחות לחץ.

פחות עצבים.

מאוד משתדלת.

מאוד מאוד...