אנחנו לא גברים, אנחנו נמושות. אנחנו מתלהבים מדמויות מזויפות חסרות אופי בתוכנה, שהיא בעצם רק תמונה שאנחנו מזיזים באמצעות כפתורים. אנחנו לא נפגשים עם חברים כי 'אין לנו כוח', כי הרבה יותר נוח להמשיך לשבת על הכיסא ולראות תמונות זזות, כי כדי להגיע למפגש החברתי נצטרך כנראה ללכת ברגל - ולמי יש כוח ללכת ברגל? ובחום! אנחנו עלולים להזיע!
ואם כבר נפגשים, אז רואים טלווזיה ביחד כי זה כל-כך פאקינג חברתי ואינטליגנטי. תראו אותי, אני לא צריך לחוות משהו עם החושים שלי, מספיק לי לחוות דברים בצורה של יד שניה - רק להסתכל על התמונות ולא באמת לחוות את זה.
אבל אנחנו לא לומדים באמצעות רק חשיבה אלה גם רגש, וזה משהו שלא מלמדים אתכם בבית-ספר (זה קצת נוגד את התפיסה של מדע-זה-מטרת-החיים). אם לא נחווה קצת, נרגיש קצת, נשחק כדורסל במקום לראות כדורסל, נלך מכות כי זה כיף, נשמע קצת מוזיקה ונשיר, אנחנו נהפוך לסתם אנשים משעממים שאי-אפשר לדבר איתם. אתה יכול להיות גאון בתכנות, אבל עדיין תיהיה אדם משעמם - כי כל מה שעשית זה כתבת שורות קוד והפעלת מכונה. אפילו לא הפעלת מכונה עם הידיים והזיעה והכוח שלך.
תשרפו את האקסבוקס. תשברו את הטלווזיה. תהרגו את הקומיקאים שאנחנו מקשיבים להם במקום לחברים שלנו. בואו נחיה קצת, ונפסיק להיות נמושות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
