סיימתי את The Lie לא מזמן, ולא אבלבל את המוח בתקציר אבל אגיד שהספר הוא על איך זה שאהבה זה בולשיט - זה מרדף שבו כולם מפסידים, או שאתה נשחק מהיחס, או שאתה נפגע כי אתה טוב מדי, או שאת מכוונת כל-כך גבוה ששוברים אותך. זה ספר בו המערכת היחסים הבריאה לא שורדת כי היא פשוט לא מספיק מרגשת, והמערכת היחסים המרגשת פשוט לא יציבה מספיק כדי לשרוד, וכל ניסיון לנקום חוזר נגדך. מבחינת מסר, הספר מזכיר לי את The Rules of Attraction של ברט איסטון אליס, שיותר טוב וגם אחד הספרים הכי טובים שנכתבו. זה ספר שעוקב אחרי יותר דמויות והוא קצת יותר קרוב למציאות, אבל יש לו אותו עקרון - אהבה רומנטית זה מרדף שבו כולם מפסידים.
למה אין עוד ספרים כאלה?
אני חושב שאנחנו בדור שלאט לאט יבין שכל זה זה באמת כנראה חרטא, שהניצוץ שאת מרגישה עם חבר שלך הוא בדיוק הסימן למה זה בחיים לא ישרוד. הרבה אנשים אומרים שהם לא מאמינים בידידות. טוב, אני לא מאמין בחברות, אני לא מאמין שבן ובת יכולים לשרוד הרבה זמן ביחד והכל יקרוס בסוף. זה ידידות ששורדת. זוגיות קיימת בגלל סיבה ממש אנוכית -הרצון לספק את המיניות שלך. מערכות יחסים כאלה לא יכולים לשרוד כי אף אחד לא מחפש איפה לתרום אלה רק איפה להשיג דברים לעצמו.
אז כן, עוד כמה זמן יקח לפני שננטוש סופסוף את הקונצפט הזה? ולמה אין מספיק סופרים שאומרים את זה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
