לברוח

כל שאיפה מביאה איתה תקווה,

כל נשיפה לוקחת איתה ייאוש.

עוד טשטוש זה עוד חלום,

הכוכב שנפל אפילו לא נפגע.

אין אני יורדת לטמיון,

טמיון לא יכול לגמור.

זהו בכלל ביטוי שמסמל אבדון, 

ואני כלל לא איבדתי את האור.

זו בהחלט מפלצת, 

אבל היא ידידותית.

אני לוקחת את העט, 

אבל לא קיים דבר מלבד ריק.

הושטתי יד ואיבדתי רגל, 

אתן אני יד ואקבל שכר.

מי עוד אחראי לכך אם לא האל?

נסתרות הן דרכיו, לא כך?

מצאתי את עצמי.