עוד9 ימים.

כאילו רק עכשיו היה חצי שנה לפני ונלחצתי.

חודשים של רעידות ובכי ודאגה אינסופית.

ופתאום זה קורה.

מה זה כבר 9 ימים?..

ואנחנו נחכה לשעה הזאת כל יום, שנוכל לדבר,

אפילו קצת.

אנחנו נחכה לסופי שבוע שתחזור הביתה עייף עם המדים,

ואז יהיו לנו המון חוויות להעביר.

הכל עניין של זמן..

המון שינויים..

יש הרבה זוגות ככה בצבא, נכון?..

9 ימים.

נשימה עמוקה.

מספיק לרעוד.

להאמין.

לחכות..