היינו ביחד רק בערך חודשיים באותו הזמן

הייתי עם אבא בעיר שלך, במקרה ממש כמה דקות ממך

הייתי מקורקעת אז, אסרו עלי לראות אותך

אבל אבא  איכשהו הסכים, ואני הרווחתי שעתיים מתוקות איתך

עמדתי בחוץ וחיכיתי, רועדת ובלב פועם בחוזקה

לא הצלחתי להירגע

ואז קלטתי אותך מרחוק וקפאתי

התקרבת אלי והחיוך הקטן והביישני שלך נסוך על פנייך היפות

ואז הבנתי שאתה באמת מולי וחיוך ענק ענק התפשט גם על פניי

רצתי אלייך

ואז כבר הייתי בחיבוק שלך

ואנשים עברו לידנו ברחוב והסתכלו בלי בושה

אבל מהחיבוק ההוא לא מיהרנו להתנתק

לא היינו צריכים לדבר הרבה

לקחת את ידי והלכנו כמה דקות

ישבנו בפארק החשוך על הדשא

ומשם הערב היה כמו חלום

סופסוף היינו ביחד, קרובים

אבל פתאום איכשהו עברו שעתיים

ופתאום אבא מתקשר, אומר לי לחזור, הייתי בידיים שלך

ניתקתי ולחשתי לי שאני חייבת לחזור..

ואתה רק הצמדת אותי אלייך ואמרת לי 'אל תלכי..'

ואיך הייתי אמור להתנתק ממך?..

נשארנו ביחד לעוד חצי שעה מתוקה מדבש

וכשליווית אותי בחזרה אמרת לי בפעם הראשונה שאתה אוהב אותי וחיבקת אותי שוב חזק

ובנסיעה הביתה רק חייכתי לעצמי חיוך קטן, סודי

ועכשיו אני נזכרת

דמעות חמות זורמות מעיניים צורבות

וחיוך קטן, סודי מוצא את מקומו על הפנים