מאוד קל לרדת על אדם רגיש, נכון?
משעשע לבעוט בו עם הצחוק הלגלגני,
לתקוף אותו במילים דמויי סכינים
וכשרואים שהוא רק בקושי מתאפק מלהחזיק את הבכי,
נושך כלכך חזק שפה רועדת,
רק מחזיק את עצמו שלא להתפרץ מול כולם,
אז בכלל יש לכם סיבה למסיבה.
זה מצחיק אתכם?
זה משעשע אתכם?
זה משמח אתכם?
זה עושה לכם טוב?
אתם במקום כלכך שפל בחיים שלכם שאתם שואבים הנאה מסבל של אחרים?
לפחות אני יכולה להרגיש.
לפחות אני מסוגלת לבכות.
אני רק בן אדם כמו כולם, עם רגשות וצרכים.
לפחות יש לי רגשות שאני לא מתביישת בהם,
שלא כמוכם שמעדיפים להדחיק את כל מה שיש בפנים
לינוק כמו סם חיים את הכאב של אחרים
אבל אתם רק חכו.
בסוף אתם תראו איך זה יחזור אליכם כמו בומרנג לפנים.
והמכה תהיה כואבת.
צוחק מי שצוחק אחרון.