אז כשכבר כמעט הייתי על סף תהום הייאוש ולא מצאתי רעיונות,

כשכולם מסביב מתחילים למצוא את הדרך שלהם ורק אני לא,

כשכבר הגעתי למסקנה שאנ אתקע באיזה מקום נידח ואסבול שנה שלמה,

מצאתי תקן.

מצאתי תקן שאני מתלהבת עליו (!!!!!!!)

הוא בדיוק מה שאני מחפשת.

הוא עם נוער - זה הגילאים שאני רוצה לעבוד איתם!

יש לו דיור - סופסוף תקן שאני רוצה שיש לו דיור!

לא נשמע שיש שם עבודה משרדית - אני שונאת עבודה משרדית!

זה עם נוער גאה - אני תומכת בקהילה הגאה מאוד!

זה להיות חברה שלהם, אמא שלהם, מדריכה שלהם,

זה ממש לנהל בית.

זה ליצור קשרים עם אנשים בדיוק כמו שאני רוצה.

זה בשבילי.

אני רוצה.

למה אני לא יכולה להתקבל אוטומטית וזהו?

כדי לדעת כבר עכשיו כדי שלא אהיה על קוצים במשך חודשים?

אני רוצה אני רוצה אני רוצה..

לא יכולה להפסיק לחשוב על זה

המוח נלחם בי

הוא מכריח אותי לחשוב על זה

אני רוצה את זה..

למה יש עוד כלכך הרבה זמן?..

אבל קשה..