אז כל היום אמרו שיבוא מבול

אבל השמש יצאה

אפילו היה פחות קר

אז התלבשתי חמים

המוזיקה כבר התנגנה לי על הזרוע בפול ווליום

ויצאתי לרכב באופניים

הגלגלים החליקו בשלוליות

האופניים נהיו חומות מבוץ

הרגליים נהיו ספוגות ממים

הידיים הכחילו מהקור

אבל אני עפתי עם הרוח

הגעתי הביתה באופוריה מוחלטת

שיכרון חושים כה מדהים

שעה אחרי שנכנסתי בדלת,

השמיים התחילו לבכות ברעם עצום

ואני התכרבלתי לי בשמיכה והתמכרתי לקולות

היום הזה היה מלא בעיקר במחשבות שמחות.

אין הרבה מה לומר.

אני מכורה לריח של הגשם.

הוא עוזר לי לישון בלילה.

סופסוף הגיע החורף 3>

1. אפרורי שכזה.

2. קסם בחלון.

2. השתקפות.

3. גווניה המשתנים של השמיים.

4. התגעגעתי למגפיים שלי!

5. מבט מדלת הכניסה.

6. ניסיתי להיות יצירתית (?).

7. לפני המבול.

8. מבט מחלון חדרי.

9. טיפ טפ, טיפ טפ..

10. וויגלז חוקרת את השלוליות.

11. מבעד למטרייה.

12. ולסיום, אני מתחבאת מתחת למטרייה כשמעליי ניטח מבול.

זה הכל לבינתיים. חורף שמח וחמים לכולם

כי למי יש כח ללימודים כשאפשר פשוט לצאת ולצלם?..

אני אוהבת את האפקט שיוצא כשמצלמים את השמש.

מבעד לענפים.

בחיפוש אחרי פרחים.

והיישוב ירוק כולו.


השביל שלא נגמר..


מבט על ההרים שמסביב.


ועוד מההרים.


והשמיים קודרים ומאושרים באותו זמן.


וכיאה ליום החורפי הצטיידתי לי במגפיים.


והשמיים עצובים.


'מאחורי העננים השמיים תמיד כחולים'..


והעץ בגינה שכבר מתנשא מעל הבית.


והחרובים (זה חרובים, נכון?) שצומחים לי מתחת לחלון.


ואיך אפשר בלי הורד המלכותי?


ולסיום, החתולה המקסימה שלי שהצטרפה למסע הצילומים.





שווה להתחמק מלימודים, נכון?