מתישהו תתנו לי צ'אנס?..

היחידה שכמוני מבין הסובבים

כשאני לא מסוגלת

הם יכולים

כשהם את החיים בחופשיות חיים

אותי כל פעם תוקעים

כשאני בעיניים פקוחות לעולם

הם מתעקשים להיות אלו שלא רואים

כשהחיים שלי לאינספור עצירות מגיעים

הם פשוט עפים להם ודואים

כשאני רק רוצה לברוח

הם מאמינים

כשלי יש קרע עצום כלכך

הם כרגיל מתעלמים

אני חיה בתוכם.

מוקפת ברבים.

רק חבל שהם לא מוכנים לפקוח את העיניים ולקבל את השונים.