Heart and soul

ישבנו במכוניתו במגרש החנייה. הרגשנו כמו באיזה דרייב-אין מיושן. נהנים מחברתו אחד של השנייה, ומהאינטימיות שיצרנו בכוח על ידי החלטנו לא לצאת מן המכונית. שוחחנו ושוחחנו, ליטפנו ונגענו.

"את מכירה את הסיפור ההוא על איך הענישו את בני האדם?"

"לאיזה אחד אתה מתכוון?"

"שכולנו בעצם היינו מורכבים משני אנשים, וכדי להעניש, הפרידו אותנו מהחצי השני שלנו כך שנהיה במרדף אחריו כל חיינו," הוא אמר.

מדוע נזכרת בסיפור הזה כרגע? האם גם אתה חש שאני החצי השני שלך? אני קצת חשה בתחושה הזו, מקווה שאני טועה. מקווה שהחצי השני שלי הוא לא בחור בן כפליים מגילי. כל כך נאה, ואינטליגנט. כל כך נמשכת אליך, בחיי. די הייתי רוצה להיות שלך.