חִפּוּשׂ זְהוּתִי.

נראה שבזמן האחרון אני פוגש ספרים נפלאים, שרק חיכו שאני אכיר אותם.

רק אתמול סיימתי לקרוא ספר שנקרא ״הזר המסתורי״ מאת מארק טוויין.

הספר מספר סיפור על עיירה מנומנמת ושקטה באוסטריה, במאה ה-19 או לפני כן,

ועל שלושה חברי ילדות שפוגשים במלאך ושמו, למרבה הפלא ״שטן״.

שטן הוא מלאך, והוא שונה מבני אדם כלל ועיקר.

במהלך הספר, מותח שטן ביקורת חריפה על המין האנושי פעמים רבות,

ואני כאן על מנת לצטט מספר קטעים אלו, שהפעימו אותי, ואכזבו אותי, וגרמו לי לעצב.

אבל ההתקוממות שלי נגדם, גרמה לי גם לתקווה גדולה.

... אחר כך קרא לפר צעיר מהמרעה וליטף אותו ודיבר איתו, ואמר: ״הנה- הוא לא היה מטריף את דעתן של ילדות ברעב ופחד ובדידות, ושורף אותן אחר כך מפני שהודו בדברים שהומצאו עבורן ושלא קרו מעולם. והוא לא היה שובר את לבן של זקנות מסכנות, חפות מפשע, וגורם להן לפחוד מתלות בחסדי בני גזען, והוא לא היה משפיל אותן בשעת ייסורי המוות שלהן. מפני שהוא לא מוכתם בחוש המוסר; אלא דומה למלאכים, ולא יודע רע ולעולם לא עושה רע.״

אותה שעה התחדשה ההצגה, ולנגד עינינו חלפו אומות בזו אחר זו, במשך מאתיים או שלוש מאות שנה, תהלוכה אדירה, תהלוכה אינסופית, מסתערת, נאבקת, מדשדשת בים של דם, נחנקת בעשן הקרב, שדרכו הבהיקו הדגלים, וקליעים אדומים נורו מהתותחים, ובמשך כל הזמן שמענו את רעם התותחים ואת זעקות הגוססים. ״ובמה זה מסתכם?״ שאל שטן בצחקוק המרושע שלו. ״בלא כלום. אין בזה שום תועלת, אתם הולכים תמיד כפי שבאתם. במשך מיליון שנים המשיך הגזע שלכם להתרבות בחדגוניות ולחזור בחדגוניות על אותה איוולת- לאיזו מטרה? שום חכמה לא תסביר זאת! מי מרוויח מזה? אף אחד, מלבד חבורה של מלכי ביזה קטנים ובני אצולה המתעבים אתכם, שהיו מרגישים מוכתמים אילו נגעתם בהם, שהיו טורקים את הדלת בפרצופכם אילו עלה על דעתכם אפילו לבקר אצלם! למענם אתם עובדים בפרך, נלחמים, מתים ואינכם מתביישים אלא גאים בכך; קיומם הוא עלבון תמידי לכם, ואתם חוששים להתרעם על כך...״

״כן, זאת האמת. אני מכיר את הגזע שלכם. הוא מורכב מכבשים. הוא נשלט על ידי המיעוט, ולעתים רחוקות, או לעולם לא, על ידי הרוב. הוא מדכא את רגשותיו ואמונותיו, והולך שבי אחרי קומץ קטן, המקים את המהומה הגדולה ביותר. קומץ רעשני זה צודק לפעמים, לעתים הוא שוגה; אך לא משנה, ההמון הולך אחריו. הרוב הגדול של בני מינכם, אם בני תרבות ואם פראים, הם טובי לב בסתר ונרתעים מגרימת כאב, אך בנוכחות המיעוט התוקפני וחסר הרחמים הם לא מעזים לעמוד על שלהם. תן את דעתך על כך!״

ולבסוף, אחד שאני באמת מסכים איתו, ומאוד אהבתי לקרוא אותו:

״אלוהים, שהיה יכול לברוא את ילדיו באותה קלות, טובים כרעים, אך העדיף לברוא אותם רעים; שהיה יכול לעשות את כולם מאושרים, אך מעולם לא הפך אפילו אחד מהם למאושר; שגרם להם להלל את חייהם המרים, אך גדע אותם בקמצנות; שהעניק למלאכיו אושר נצחי מבלי שעשו למענו מאומה, אך תבע משאר ילדיו להיות ראויים לו; שהעניק למלאכיו חיים חסרי כאב, אך קילל את ילדיו האחרים בייסורים מרים במחלות גוף ונפש; שמדבר גבוהה-גבוהה על צדק והמציא גיהנום- מדבר גבוהה-גבוהה על רחמים והמציא גיהנום- מדבר גבוהה-גבוהה על אהבת הזולת ומחילה כפולה ומכופלת והמציא גיהנום, שמדבר גבוהה-גבוהה על מוסר באוזני אחרים, אך חסר מוסר בעצמו; שזועם על פשעים, אך מבצע את כולם בעצמו; שברא את האדם מבלי שנתבקש לעשות זאת, ומנסה אחר כך להעביר את האחריות למעשי האדם לאדם עצמו, במקום להציב אותה אחר כבוד במקום בו היא שייכת, על שכמו; ולבסוף, באטימות אלוהית לחלוטין, קורא לעבד המסכן, המנוצל לרעה, לעבוד אותו! עכשיו אתה מבין, שכל הדברים הללו לא ייתכנו אלא בחלום. אתה מבין שאלה אינם אלא שגעונות ילדותיים, פירות מטופשים של דמיון שאינו מודע לעיוות שלו- במלה אחת, שאלה חלומות- ואתה יוצרם. סימני החלומות מוחשיים כולם, היה עליך לזהותם מוקדם יותר.״

מחפש זהותי