חִפּוּשׂ זְהוּתִי.

אם עד עכשיו,

אם מישהי הייתה אומרת לי ״גע לי בתחת!״

הייתי עושה כמצוותה, ואפילו ממשיך הלאה.

אבל לא.

איתה לא יכולתי.

היא ביקשה ממני,

ואמרה לי את זה על אף שהיא אמרה שתרגיש זולה.

ואמרתי לה:״אני לא רוצה שתתחרטי על זה!״

ולא עשיתי את זה!

אני באמת יכול לגרום לעצמי לא לעשות דברים, לטובתה.

אולי זו ההתבגרות הפנימית נפשית שלי,

אולי זו היא,

אולי זה שילוב של שניהם.

אבל אני גאה בעצמי על כך שהצלחתי.

מְחַפֵּשׂ זְהוּתִי.