חִפּוּשׂ זְהוּתִי.

אתה נותן אך מעט, עת תיתן מרכושך,

רק עת תיתן מעצמך זוהי נתינת אמת.

כי מה הם קניינייך אם לא דברים אשר תשמור

מפחד שמא תזקק להם מחר?

והמחר, מה יצפון בחובו לכלב מתחכם

הקובר עצמות בחולות נודדים

בדרכו אחר עולי הרגל אל עיר קדשם?

ומהו הפחד מפני הזקקות, אם לא ההזדקקות עצמה?

והפחד מפני הצמא, שעה שבארך מלאה ושופעת,

מהו אם לא צמא שלא ישבר לעולם?

יש הנותנים מעט מן הרב אשר להם ובכבוד חפצם

ורצונם המוסתר מכתים את נתינתם;

ויש הנותנים את כל המעט אשר להם –

הם המאמינים בחיים, הם מלח הארץ וטנאם מלאה תמיד;

יש הנותנים בשמחה, והשמחה שכרם;

ויש הנותנים בכאב ובצער ואלה מנת חלקם;

יש הנותנים בלא צער ובלא שמחה-

כשם שההדס בחיק העמק שופע ובשמו בכל-

מהם דובר אלוה

ובעיניהם שופע חיוכו על פני עולם.

טוב לתת למבקש

אך מוטב לתת ללא בקשה, מתוך הבנה.

רחבי הלב המחפשים את המקבל –

שמחתם בחפשם רבה משמחת הנתינה.

כל אשר לך ינתן באחד הימים

על כן תן עכשיו ולך תהיה הנתינה, לא ליורשיך.

תדיר תאמר –אתן רק לראויים,

ראה תחילה שתהיה אתה ראוי לתת ולהיות כלי לנותן,

כי החיים הם הנותנים לחיים,

ואילו אתה הרואה עצמך כנותן, אינך אלא עד.

ואתם המקבלים, וכולכם מקבלים הנכם,

אל תכבירו תודתכם פן תכבידו עליכם ועל הנותן.

התעלו יחד עם הנותן ונתינתו מעל כנפי נשים,

כי רוב הרעפת תודה –כפירה בחסדו

של זה אשר אדמת החירות היא לו אם והאלוהים אביו.

מסוג הדברים שאני אוהב לשתף כשאני מוצא

מחפש זהותי

ריסקת אותי, שברת אותי

גרמת לי לבכות,

להתרפס וליילל,

לחשוב עלייך בימים, בלילות

גרמת לי לכעוס,

ולנטור טינה

לתעב אותך,

לתעב את עצמי,

לאי יכולת להסתכל לך בעיניים

לניסיון כוזב לא לחשוב עלייך בכלל.

לתהות אם את עדיין חושבת עליי,

לרצות לדבר איתך,

לרצות לבכות מולך,

לרצות אותך חזרה,

להאמין שאני לא יכול יותר,

להאמין ששום דבר טוב כמוך לא ייקרה לי בחיים.

ובגלל כל זה אני רוצה להגיד לך תודה

כי מאבק קם לו אדם חדש,

טוב יותר

אמנם בכיתי, ייללתי, כעסתי, נטרתי טינה, חשבתי עלייך בימים ובלילות ובכל שנייה פנויה, תיעבתי אותך, לא יכולתי להסתכל לך בעיניים, ניסיתי לשווא לא לחשוב עלייך...

אבל מהאפר קם אדם חדש

שלא צריך אותך יותר, או כל אחת אחרת על מנת להישאר שפוי

ויש לו מטרות, ויש לו שאיפות,

ויש לו הכוח להשיגן,

אדם שאת היית רוצה שיהיה לך, ולעולם לא יהיה שלך

כי החלטת בעצמך שאין לך צורך בו.

"אני אדם של דרך בודדה" כתב יאנוש קורצ'אק, וכרגע לפחות, גם אני כזה

אם יכול הייתי לבחור

בין מציאות לדמיון

במציאות הייתי בוחר

ולא הייתי מוותר.

כי אמנם המציאות קשה,

מטרידה וחדה,

כואבת ולעתים נוראית,

אך הדמיון אינו קל בתכלית.

דמיון בנוי על המציאות,

זה ידוע,

אדם יכול לדמיין דבר חדש לגמרי,

אך גם זאת הוא עושה

על בסיס ידע קודם.

אם יכול הייתי לבחור

בין מציאות לדמיון

הייתי בוחר במציאות

ולו על מנת לעשות את הטעות.

את המציאות ניתן לשפר

את הדמיון, אין לאן.

אל תמשכי לו בנוצות כי זה כואב 
והוא לא אוהב את זה 
אל תשחקי לו בהילה, תשבי בשקט 
הוא רוצה עכשיו לישון 
מותק, תני לו לחלום 
מכיוון שהוא שבר כנף 
מכיוון שרגלו נתקעה בענן 

הוא עייף, המלאך שלך מזייף 

אל תתפללי למעשים טובים, הוא עמוס 
ואין לו זמן עכשיו, מותק 
אל תקנאי עוד בקדושים הוא מסתובב 
את לא תביני, מותק 
זה עניין של מלאכים 
מכיוון שאלוהים כועס 
מכיוון ששאר העולם זקוק לו כל כך 

הוא עסוק, המלאך שלך לא בדיוק 
הוא עייף, המלאך שלך מזייף 

זה לא נוצות, זה שערות 
זו לא הילה, זה עשן של גראס 
הוא לא עוזר לאף אחד 
כולם קוראים לו "מלאך לבן", מותק 
כי הוא מזריק לווריד 
מכיוון שהייתה לו ילדות קשה 
מכיוון שראשו הסתבך בעשן 

הוא עצור, המלאך שלך חיפש קיצור 
הוא עסוק, המלאך שלך לא בדיוק 
הוא עייף, המלאך שלך מזייף 
הוא מסכן, המלאך שלך מעשן 
הוא גונב, המלאך שלך לא אוהב 
הוא אלים, המלאך שלך סוחר סמים 
הוא תלוי, המלאך שלך צריך חיבוק