סיפורים בהמשכים :))
|
| 7/2013
פרק 1
-יומיים
לפני-
"בסדר אמא, אני אגיע אל תדאגי"
אמרתי לטלפון. אחרי שהשתכנעה סגרתי את הטלפון וחזרתי למה שעשיתי.
"כל הכסף כאן?" הוא שאל. הושטתי יד לכיס הג'ינס שלי והוצאתי כמה שטרות
של מאה. הנחתי לו אותם ביד, ומידו השנייה לקחתי את השקית. "כיף לעשות איתך
עסקים" אמר בגיחוך, עלה על האופנוע שלו ונסע. הכנסתי את השקית לתוך הז'קט,
והתחלתי לרוץ הביתה. לא ידעתי למה אני עושה את זה, לא ידעתי למי אני עושה את זה.
רק ידעתי שאני חייב לעשות את זה, חייב לעשות את זה בשביל המשפחה שלי. הוצאתי את
הטלפון והסתכלתי שוב על אותה הודעת טקסט. הודעה שאמרה שאם אני לא אעשה כל מה שהוא
מבקש, הוא יהרוג את המשפחה שלי מולי, ואותי בסוף. כבר שבועיים שאני עושה משימות
בשביל המטורף הזה, שבועיים שאין לי חיים בגללו.
אף פעם לא פגשתי אותו באמת. אף פעם לא ראיתי אותו, רק את העוזרים שלו, וגם הם היו
לבושים שחור, ועם כובע שמכסה להם את כל הפרצוף. כבר בשער הכניסה לבית התחלתי
לבכות. בכיתי מהמחשבה מה הוא יעשה אם אני לא אקשיב לו. חשבתי על אמא תלויה, על
אבא, כולה מלא חורים מיריות ודקירות, על אחותי הקטנה, מסביבה שלולית דם גדולה
וסמיכה, ועל אחי הגדול שיהיה עם אותו הבעת פנים של התחננות כשהוא שכוב על הרצפה
דומם. ואני, אני רק יושב שם ומייבב, חושב מה הייתי יכול לעשות כדי להציל אותם.
"בוקר טוב אליהו, טוב שנזכרת לחזור!" אמא צעקה עליי מהסלון כששמעה את
רעש צעדיי בכניסה.
כשנכנסתי ראיתי אותה לבושה בשמלה כחולה ארוכה, עם השיער אסוף בגנדרנות. נעלי העקב
שלה היו גבוהות מתמיד, כאילו שככל שהאירוע חגיגי יותר, גובה העקב גבוה יותר.
"עוד נאחר לחתונה של אחיך!" אבא צעק מהקומה למעלה. התקלחתי מהר, ואז
לבשתי את חליפת הטוקסידו שהייתה מונחת לי על המיטה. "וואו איזה חתיך אתה
היום!", הבהילה אותי אחותי ואמרה עם חיוך גדול שמרוח על פניה. חייכתי חזרה,
"מה לעשות? השושבין צריך להתגנדר!".
כשהלכה הורדתי את החיוך המזויף. כל כך הרבה פחד, שנאה. הרבה תחושות שהתעצמו,
עוצמות שלא הכרתי פעם. רק לעוד כמה דקות הרשתי לעצמי להתפרק, להוציא ממני לרגע את
האחריות ולהתנתק מהכל. פשוט לבכות.
-
תמיד ניסתי
לכתוב סיפורים מותחים, יפים שבאמת יעניינו את מי שקורא. כל פעם שאני קוראת את מה
שאני כותבת אני מתאכזבת, אני לא יודעת למה. אני מרגישה שמה שאני עושה הוא לא מספיק
טוב. אפילו שפוסט הקודם של המבוא, היו רק 2 תגובות (לא שזה רק, כן? בשבילי זה
המון) פשוט לקרוא את זה, את התגובות זה ריגש אותי ובאמת נתן לי השראה לכתוב את
הפרק הבא בלהט ובאמת לנסות לעשות אותו הכי טוב שאני יכולה. מקווה שאהבתם
-
מחר פרק 2 והוא יהיה ארוך יותר :))
| |
|  כינוי:
BeliveInYoursSelf בת: 26 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
