את.
כן את. זאת שקוראת אותי עכשיו.
אולי תסגרי את הדפדפן, ותחסכי מעצמך את הבאלגן?
את לוקחת סיכון, את יודעת...
מקור השראה ללב אוהב.
לוקחת אחריות.
על מה שכבר נכתב (כאן ובעבר),
על מה שעוד יכתב (כאן ובעתיד).
המלצה שלי: "תסגרי עכשיו!".
ילדה יפה אמרה לי פעם: "אם פעם אהיה בחדר סגור, ובאמצע יהיה כפתור אדום, עם שלט גדול: "לא ללחוץ", אני אלחץ".
זה קורה עכשיו, ילדה יפה.
חדר.
כפתור אדום.
ואת.
אפילו זה שבנה את החדר, הרכיב את הכפתור וחיבר את החוטים...
אפילו הוא, זה שהזמין אותך לחדר, כי הבטיח לך פעם לקרוא כל מה שיכתוב לך...
אפילו הוא לא מסוגל לדעת מה יקרה אם תלחצי.
אז זה עכשיו, ילדה יפה.
חדר.
כפתור אדום.
ואת.
(לא יודע אם לקוות שאת כבר לא אותה ילדה יפה או שנשארת)
לוחצת?