של הרג ג'וקים למינהם.
אני מאמינה שלכל חיה, גם הכי נחותה, יש זכות קיום כמו שלי והיא בריה של הקב"ה בדיוק כפי שאני.
מכאן ניתן להסיק שיש לה משמעות ותפקיד בעולמינו אנו.
ומי אני שאגזול ממנה את תפקידה?
ובכלל, יתושים. כפמיניסטית אדוקה אני מרגישה מחויבות לשמור על הגברות החביבות שיוצאות הן לעבודה ולפרנוס ביתן במקום בעלן ששומר על הילדים.
אך כשהקיץ ממשמש ובה ועימו גל זוחלי ביבים שמפלסים את דרכם בצואה אל חדרי ומשם מטפסים בחופזה על גופי ומשאירים מזכרת מעקצצת, או גרוע מכך, כשמימדייהם גדלים והם פורשים כנף אל על עם כל הנפת יד לביטולם וסילוקים....
אני מפחדת. ולעולם לא הורגת
היום הג'וקים בחדרי הם גדולי ממידים ורבי מספר וממש לא מתאים לי לארח טיול לילי על גופי.
אז לקחתי תרסיסים, אחד בכל יד וכעת נותרתי נשנקת ומשתעלת והיצורים הפוחזים עדיין מרשרשים בעלטה.
אור המחשב מאיר עליי ואני מרגישה אחד מהם מטפס להנאתו על רגלי, שומעת אותם נוחתים על הרצפה ונושקים לתקרה.
שמעתי שבקיי300 יש חומר החזק מפצצת אטום, אבל אני נושמת את הקיי כעת, וגם חבריי חסרי העצמות.
שום פצצות בסביבה.
אז לילה טוב מאיתנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
