כל כך שמחה שסוף סוף מצאתי זמן לכתוב כאן. עברו 4 חודשים והספקתי פה ושם לעשות דברים כמו לעבוד במשחקיה, שזה בכלל לא פשוט בעיקר מהבחינה הנפשית. כבר שאלו אותי שאלות כמו: "את לוקחת אדוויל לפני כל משמרת?" או "מה את שותה לפני ואחרי כל משמרת?" או "איך את שורדת פה 7 שעות?!" והרבה אמרו: "מקווה שמשלמים לך כמו שצריך" או "כמה סבלנות יש לך אני פה רק חצי שעה ואני מתחרפנ.ת" וזה משעשע ונחמד בו זמנית כי זה מראה על הערכה ומצד שני מנסים לעודד אותי וזה מה שמחזיק אותי בעבודה פלוס חלק מהעובדים שמעבירים לי את הזמן במשמרת עם הרבה צחוקים ומוזיקה טובה. הרווחתי סכום יפה ואני גאה בעצמי על כך. את רוב זמני 'ביליתי' בעבודה אך זכיתי לצאת מדי פעם לאכול עם החברות ולהתעדכן או לבקר את אבי בסופ"שים.
חשבתי שלמדתי עצמאות מהי במהלך החופש אבל לא מזמן המורה שלי להיסטוריה גרם לי לחשוב שוב ולהבין כי זו רק טעימה, שנבין את העצמאות באמת כאשר נעזוב את ההורים. אני מסכימה איתו ואני מחכה כבר לחופש האמיתי, להבין מי אני, להגשים את עצמי, להתפתח כמה שיותר והכי חשוב? שאמצא את האושר שלי. זה עומד לקרות בעתיד הקרוב וכנראה שאת המסע לא אעבור לבד וזה בהחלט נותן לי את הכוח והמוטיבציה שאני זקוקה להם :)
הלימודים האלה כל כך מתישים, כל מורה חושב שהמקצוע שהוא מלמד הכי חשוב, למה צריך להשקיע בו? ולמה הוא תורם? והם שוכחים שאנחנו כרגע בתקופה הכי יפה שלנו אז תנו לנו להנות ממנה, עם כל הבגרויות מעמיסים עלינו עוד בחנים ועבודות לא מספיק? מה שמנחם אותי זה שאני לקראת קו הסיום. בינתיים אתן את המקסימום ולא אוותר על ההנאות שלי (כולל הכתיבה כאן בבלוג!)
נ.ב 1: אני עדיין עובדת במשחקיה בשבתות, 150% משתלם.
נ.ב 2: קניתי כמה ספרים (מכורה) שבקרוב אכניס אותם לרשימה שלי כאן :)
politicat <3
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
