lackofbeauty
לגרד בין השפה העליונה לנחיר הימני כשזה מביך |
| 7/2013
להתאים את הקטע לקטגוריה. נכון? "המתמודדים"
היי. אני כבר הרבה זמן כותבת את מה שבלב שלי בפתקים בפלאפון ושומרת. כותבת למגירה מה שנקרא. עכשיו,גם עם הבלוג פרטי,לפחות מישהו ידע מה עובר עליי. אז..בחרתי 3 קטגוריות לבלוג שלי,והכי מתאימה היא "המתמודדים"...בהחלט מגיע הסבר,כבר שנה שלמה שאני מוצאת את עצמי רק מתמודדת,אבל לא מקבלת תגמול. אמנם יש אלו שייקראו לי צפונית נטולת צרות. וכן,גם אני מסוגלת לחשוב כך על בנאדם,אבל...אם יש משו שלמדתי השנה,זה שגם הבנאדם הכי שמח,יש גם לו יש כאב בלב,ויש את אלו שהכאב מתעלה על הייכולת לשלוט בהחלטות,באמירות,ובמעשים,אבל מה?יש חיוך על הפנים. כלומר,בשפה אחרת,מטאפורית, "חשבון פייסבוק חסום" כלומר, מי שלא מספיק קרוב לא יודע מה באמת קורה בחיים שלך .וזאת אני.כמה אני מתוסבכת,כמה אני מיואשת מהמכשולים שהחיים שמים לי. אבל המוטו שלי לחיים בעיני אחרים יהיה "לא,זה בסדר" או "לא נורא לא קרה כלום" , "אתם יודעים שאני לא נעלבת מדברים כאלה" וכד'.מעולם לא שמרתי טינה לבנאדם במשך יותר מיום. אבל עוד לא נולד הבנאדם שיבין שזה רק מהפחד שיתייאשו וייעזבו.אני מניחה שהפסיכולוג שיחפור בתת מודע שלי יימצא אוצרות. עברתי הרבה,בגן וביסודי,אף פעם לא הייתי מלכת הכיתה,צחקו עליי והשפילו,ובגלל זה,כיתה ז',חופש גדול ותחילת כיתה ח' היו השנים הכי טובות בחיי.אך כמו כל בלון יפה וגדול שמתפוצץ-גם התקופה הזאת...אפשר לקרוא לקטע הזה מבוא,הקדמה.יש לי הרבה מה לספר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
