lackofbeauty
לגרד בין השפה העליונה לנחיר הימני כשזה מביך |
| 7/2013
אני משתגעת
משו במנגינה הזאת.המנגינה היחידה שנכנסה לי כל כך חזק לראש.זו בעצם המנגינה שחצצה בין החובבנות לצורך התלותי לנגן.עליתם עליי,בכוונה לא הזכרתי את המילה מקצוענות.זה כי זה לא תקף לגביי.מקצוענות זה משהו מבריק.גאוני.שאפתן לעוד.לא אני.אבל המנגינה?נכנסה חזק.הלוואי שהמסמרים על הקיר שלי היו תלויים חזק כמו שהמנגינה הזאת חדרה אליי.האצבעות שלי לא מפסיקות לשחזר את התנועות של הנגינה.כבר תקופה.כשאני מורידה את הידיים מהמקלדת הם זזות.כשאין ליידי שולחן או משטח,יהיה אגודל כתחליף.אני ימצא להכול תחליף.thats what i do.מוצאת תחליפים.אני אובססיבית...כל מה שנכנס למחשבות שלי לא יוצא.ברור.מה שהולך שמה זה כאוס.מה שמצחיק זה שכבר כמה דקות הולך בראש שלי קטע משיר וחוזר על עצמו ואני לא שמה לב.אני משתגעת.אני מופרעת.אני רוצה לדפוק את הראש בקיר אבל זה ייכאב.אבל זה יגיע לשם.זה תמיד מידרדר.הכול מידרדר.כל מה שאתה שם לב אליו.זה תמיד קורה לי.קשה לי.אני רוצה למות כשאני שמה לב לזה.ואז אני מנסה להפסיק.להתרכז חזק בטלוויזיה.אבל אז תצוץ לי מחשבה לראש.וההשתלשלות של איזה מקרה מופרח לגמרי תתקיים בחיזיון שלי ופתאום אני יחייך כמו מפגרת ואז יתעורר וישים לב שצריך לשנות לפרצוף רציני...אבל אני יתחיל לחשוב על מי ראה וראה מה ומה חשב ולמי יספר ואיך יגיבו ומה יחשבו ויסתכלו מוזר או שלא או שכן אוט שלא או שכן או שלא אחחחחחחחחחחחחחחח אני משתגעעת!אני משוגעת
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
