אֵפֶקְט הָפִּיגְמַלְיוֹן.

להתעסק בזה כל כך...

כל שניה,

כל דקה,

כל שעה,

כל יום,

כל הזמן....

זה לא נגמר, נכון? זה פשוט לא נגמר...

זה לא נותן לי לצאת, זה לא נותן לי לברוח..

לא רוצה לצאת, אני...

אני רוצה...

אני אוהבת את זה כל כך...

אבל זה עושה לי רק רע...

איך אפשר להמשיך לחיות ככה עם הכאב הזה ולשמוח שיש אותו?!

תעני לייייי!!!!!!!

תעני לי כבררררררר!!!!

מה קרה?! הא?!

תמיד יש לך תשובות לכל השאלות!!!

איפה את פתאום??!?!

שונאת אותך.

אני אוהבת אותך.

.

.

.

תעזרי לי להיות יפה כמוך?