לפעמים כל מה שצריכים זה אוגר

א. עוד לא קראתי חדשות היום איזו בושה! לפעמים אין לי כוח לקרוא חדשות כי אני מרגישה שאני כבר יודעת מה הולך לקרות, אבל אני מרגישה מחוייבת בתור תלמידת עתיד במגמת מדעי המדינה ותקשורת. לא לקרוא חדשות זה קצת כמו לא להכין שיעורי בית, אז אני קוראת חדשות. אז אחרי שאסיים עם ישרא בלוג אני אקרא חדשות. 

ב. החלטתי להגדיר לעצמי דברים שאני הולכת לעשות, ממש כמו שעשיתי עכשיו. אולי זה יישמע לכם טיפשי, אבל יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות, שבסופו של דבר זה גורם לאפקט הפוך ואני לא רוצה לעשום דבר. כך שהחלטתי לעצמי להכין רשימות קטנות כאלו, בעיקר בראש, ולהגיד איך אני עושה, מתי וכמה. זה הולך ככה להיום:

לכתוב פוסט אישי ומטומטם -> לקרוא חדשות למשך כחצי שעה/עד שיסתיימו דברים חדשים -> לנמנם 10 דקות -> לשחק WILDSTAR מינימום שעה (אני יודעת שזה נראה כאילו אני מכריחה את עצמי, אבל ככה אני נהנית מזה בעצם) -> לקרוא פרסי ג'קסון כ-40 דקות-> לקרוא את האנגלית (לפחות 20 עמ') -> להיות נחמדה ולא עייפה כשמ' מגיע, אני מאוד עייפה וזה עושה אותי מגעילה לפעמים. 

יש גם כל מיני סימני שאלה, שאולי אצליח להשחיל תוך כדי:

א. לשחק פוקימון.

ב. לקרוא את המגזין דינוזאורים (שעדיין לא סיימתי בכלל, כן כן. האנגלית שם קשה).

ג. לראות AOT, כי החלטתי להיות אוטאקואית, אבל אני אוטאקואית ממש גרועה שלא רואה שום דבר לבד. 

בכל מקרה, ככה אני חיה, והרבה אנשים אומרים לי שזה נורא, אבל זה בעצם מסדר אותי וגורם לי להיות נינוחה יותר. אז פאק יו, אנשים שיכולים לחיות בלי להכין רשימות.

* (אני לא בבית, אין פוקימונים כמפרידים)

היום בעבודה היו 3 אזעקות. ממש שמחתי, כי זו אחלה של דרך להעביר את הזמן ואני לא צריכה להתמודד עם לקוחות. זו ממש גישה מטומטמת, אבל אני מודה שבגלל שיש את כיפת ברזל השאננות גם חדרה אלי. אני חייבת להפסיק עם זה.

דבר נוסף שאני חייבת להפסיק איתו הוא טחינת הבייגלים. אני כל הזמן קונה בייגלים או לחמניות ואוכלת אותם בלי כלום. אני קונה אותם חומים ולא לבנים כי זה עושה אשליה של בריאות, אבל לאכול רק בייגלים זה לא בריא.

דבר נוסף לא בריא (שמתם לב למהלך האסוציאציות המטורף שהולך כאן?) הוא דיאטה שמצאתי. לא מצאתי אותה כי אני מחפשת דיאטה, כי אני לא סובלת מבעיית שומנים חמורה ואני חיה חיים שמחים ואוכלת, אבל אני בסטיצמקי ובקטגוריה שקרית שנקראית 'קטגוריית בריאות' יש 2 ספרים על בריאות ועוד מלא על דיאטות. המון דיאטות: דיאטת "לא לאכול כלום", דיאטת "למה לנשום זה משמין", דיאטת "להיעלם זה סקסי" וכו' וכו'. אחד מהספרים האלו, דיאטת ''צום קל'' (זה אמיתי, אם לא עליתם שזה לא שיווקי לקרוא לדיאטה ''להיעלם זה סקסי''), שבה אתם אוכלים 500-600 קולריות ליום. ואז מצלמים מה אפשר לאכול, וזה נורא, זה כלום. זה גרגיר קוטג' עם סנטימר של דג ועם אספרו. איך זה מאושר במשרד הבריאות???  אני אצלם לכם את זה, זה ממש ממש נורא. וזו לא ארוחה אחת בת 500-600 קלוריות, כל היום זה כל מה שאוכלים! מה?!?!

*

לא החלפתי לק כבר שבוע, וזה מכוער. אבל לא אכפת לי. אני מורידה שיערות, ומבחינתי זה כבר עילאי.