חזרתי הביתה היום, די לא מזמן האמת, וגליתי שיש לי פרו בזכות אולגה המגניבה שהעניקה לי.
אז תודה 
היה לי שבוע די מעניין בבסיס.
זה התחיל בזה שביום רביעי גלינו שגדוד אב"כ, שישב איתי רוב שבעת החודשים האחרונים, עובר לגזרה אחרת ואותם מחליפים מג"ב. יאפ. אז כל השבוע היה בסימן פרידה מאנשים שלמדתי לאהוב ובליתי איתם מלא זמן והרבה חששות מהמג"בניקים שבאים כבר ביום ראשון (ככה שיוצא שיום שלישי שאני חוזרת, אני נופלת ישר לידיהם).
היה לי עצוב, אבל אני מניחה שזה טוב, כי זה מראה שהצלחתי ליצור קשרים משמועתיים ואני יודעת שעם האנשים שבאמת חשוב לי לשמור איתם על קשר אני אשמור.
את כל הסופ"ש די ניצלתי לכתיבת מכתבים לאנשים, תופעה די יחידות לצה"ל לדעתי, כי לפני הגיוס בחיים שלי לא כתבתי כל כך הרבה מכתבים.
האמת הכי מעציב אותי להיפרד מאבי החובש, בליתי איתו בכל כך הרבה שמירות בשבע חודשיים שלי בקו, ואני ממש אוהבת אותו, חוץ מזה המכתב שהוא נתן לי כמעט גרם לי לבכות. הבחור המאגניב הזה גם הוריש לי סיכה מגניבה לחלוטין, שמהדרת בכבוד ת'כמותה שלי.
אני באמת מקווה שמג"בניקים, שלפי מה שהממונים עליהם אמרו מדובר בפלוגת בנים בלבד שגם די חפש"נית, יהיו סבבה ולא יותר מדי ערסים, כי ממש לא בא לי לסבול שנה שלמה.
חוץ מזה היו את הדברים הרגילים, נוהל 10 שלנו (שהאמת היה לא איכותי כמו שבוע שעבר,אבל מסורת זה מסורת), היה תרגיל גדודי שבדיוק בהתחלה התבטל בגלל אירוע מטופש שלא דרש אותי בחמ"ל, היה אירוע אמיתי מטופש לא פחות (ושהתחיל בדיוק איך שאני תיכננתי כבר ללכת לישון) שגרם לי להיות יותר מדי זמן בחמ"ל, היה מין ערב בירה עם אבי החובש בתוך האמר מוזר (אוף אני כבר רואה איך שאני אתגעגע עליו שבוע הבא) ובכלליות היה נחמד ביותר וכיף כזה.
ציטוטים לשמירה:
- "מה, איך יודעים שזה עקבות של חייל?" (סמב"צית מהחטיבה, ששכחה שלחיילים יש נעלים צבאיות)
- "אל תזייני לי ת'שכל" (הסמג"ד פותח שיחה איתי כשאני בסה"כ מנסה להגיד משו נחמד, נו אז מה אם זה קצת אירוע ^_^)
- אני: "האורות של סיור 21 לא עובדים" המגד: "אז שידליקו אותם" (כמה שקצינים יכולים להיות משעשעים)
- "הכניסו לנו מישהי לחדר, יש לה שיער קצר, אני מפחדת שהיא לסבית" (עדי, הסמב"צית הלא כל כך חכמה, מתלוננת לקצינה, הלא כל כך חכמה שלי, על לוחמת שדחפו לנו לחדר)
- "מה זה הקולות של המים האלו פה?" (חמל"יסטית של הפלוגה שאלה את זה, כשהיינו במגדל שמירה, מעל נהר הירדן, כשאנחנו די יושבים לידו, ואז התפלאה שהוא נמצא כל כך קרוב)
- מקרה בשבת. אני: "הש.ג. מבקש דפים" קשר"ג (הקצין תורן): "אני לא מדפיס בשבת דפים, שלא יכתוב." אני: "אבל אתה כן רואה סרטים בשבת?!". (החפשנות שלו כל כך מעצבנת אותי. לפחות משו טוב יוצא מזה שאב"כ עוזבים).
- "מי נמצא השבוע בחמ"ל?" (שאלה שהקצינה הלא כל כך חכמה שלי שואלת כל שבוע, עכשיו בוא נראה מתוך 4 סמבצויות שעושות שמונה שש בסביבים קבועים ומנוגדים כבר חודשים, מה האפשרויות?!)
ברגע של יאוש:
כי אין כמו הניקיון בצבא, המטבחון שלנו במהלך השבת: 
טוסטר שלא נסגר לא יעצור אותנו!
הצבא משפיע על שפיות של אנשים? מה פתאום.
(בליץ ברגע של שעמום)
הצבא לא ממרמר אנשים. אף פעם.
(רון ברגע של אכזריות)
שיהיה לכולם סופ"ש מהסרטים האמריקאים האלו שבהם כולם משתכרים ומזדיינים,
אוהבת,
פולי.
נ.ב. סוף סוף החלפנו את הטלוויזיה האדומה שלי בפלזמה 32 אינץ' מגניבה לפנים!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
just poli