מלחמה ביני לבין עצמי לבין כולם.

זה שוב קורה לי. אין לי כוח אליו.
לפני שבוע התלהבתי ממנו בטירוף ואמרתי לעצמי סוף סוף אני אצליח לשכוח את ג', סוף סוף מצאתי גבר אמיתי.
שבוע שלם כמעט ולא חשבתי עליו , לא הצצתי בווצאפ לראות מתי הוא התחבר פעם אחרונה , לא נכנסתי לעמוד הפייסבוק שלו.
הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון.
זה שאני כביכול יוצאת איתו בחור מדהים, יש לו לב טוב והוא גם חתיך.
אני בעייתית. לא אוהבת שנכנסים לי לחיים יותר מדי! לא רוצה להיפגש כל יום.
אין לי כוח להסתמס כל היום ולדבר בפלאפון.
גם אם הייתי יוצאת עם ג' אני מאמינה שהייתי נותנת לו את החופש שלו ושהוא יתן את שלי. זה לא קשור לאהבה.
כל הגברים שיוצא לי להכיר "למטרה רצינית" איכשהו אני מגיעה איתם לסיטואציה הזאת...
אני לא אוהבת שרודפים אחריי, אני לא אוהבת שקונים לי, לא אוהבת שעושים בשבילי דברים! תן לי את הזמן שלי...
מה יהיה איתו עכשיו? איך להיפרד ממנו ?
כרגיל...להמציא תירוצים כמה ימים לתת לו להבין לבד.
ההרגשה הזאת שאני מוותרת על כל העולם בשביל מישהו שלעולם לא יהיה שלי ואני יודעת שזה פשוט לא יקרה אבל זה כל כך כיף לחלום ולקוות.
אין לי כוח, אין לי מצב רוח לצאת היום.
אני רוצה להישאר בבית... אני והבקבוק שלי.

גברים יקרים , אל תרדפו אחרי בחורות בתחילת הקשר, אנחנו לא אוהבות את זה!!! מגיע לנו תשומת לב וגם לכם ... הכל בגבול הטעם הטוב .