אחרי שחשבתי שהיום אני לא יאכל כלום אחרי שאמרו לי שרזיתי
חזרתי הביתה טחנתי ספגטי מילא זה
אבל אז אחרי שעתיים פשוט הלכתי למטבח וטחנתי את הכל
קערה ענקית של כריות ו 2 במבה אלוהים ישמור
לא אכלתי ככ הרבה כל השבוע ביחד
ועוד בערב אני אמורה ללכת לסבתא לאכול כן?
אז עשיתי ספורט עם דמעות ומבט של פסיכית הקאתי למרות מי שבבית
לא עניין אותי כלום שיגלו אני חייבת להוריד את זה
ועדיין אני מרגישה את הבטן נפוחה וענקית חוזרת לעצמה ואני בטראומה ודמעות
רק לא לעלות במשקל
לא לחזור להיות שמנה אני במילא שמנה מספיק עכשיו
אני שונאת את עצמי בא לי למות !
נמאס לי שהכל החיים שלי הם רק אוכל ומספרים של משקל ומידות
לא יכולה להסתכל עצמי למה נהפכתי?