אני כל כך בודדה, יותר מתמיד.
אין לי אף אחד.
אף אחד לדבר איתו
אף אחד להקשיב לו
אף אחד לצחוק איתו
אף אחד שיתן חיבוק
אף אחד לתת לו חיבוק
אף אחד שאכפת לו ממני
אף אחד שירצה בחברתי
אף אחד שיאהב אותי.
אני מנסה אבל זה פשוט לא מספיק טוב.
אף אחד לא רוצה חברה כמוני.
אף אחד לא מוכן להיות שם בשבילי כשקשה.
אף אחד לא יפנה אלי אם יש לו ברירה אחרת.
אני רוצה להסתגר בבית כל היום,
לא רוצה שאף אחד יראה אותי ולא רוצה לראות אף אחד.
כי מה זה משנה בכלל, ככה או ככה אני לבד.
אז בשביל מה להתאמץ? זה חסר סיכוי.
מיואשת מהכל-בעיקר מעצמי.
ירידה של חצי קילו מאתמול זה הדבר היחיד שנותן לי כח להמשיך.