מטרה #2: לצבוע את השיער בצבע הזוי
פעם חלמתם, שקמתם בבוקר, השיער שלכם לא היה כמו שהוא אמור להיות?
שהוא היה מופרע, מוקצן, צבעוני, זוהר, מיוחד. טוב, אני תמיד חלמתי שיום אחד אני אקום בבוקר ואגלה שצמח לי שיער כחול ומבריק. תמיד אהבתי את הבולשיט הזה, את כל השטויות האלה של השיער ציבעוני ומיליון קעקועים ופירסינג בכלל מקום. קסם לי הרעיון של להיות מיוחד, שונה.
אז כן, כל בוקר אני קמה והשורשים הטבעיים שלי עדיין בגוון חום מתולתל כהה ומשעמם, אבל בדיוק כמו שציפיתי שיהיה.
הקיץ הזה החלטתי שהטבע שלי לא מעניין אותי, החלטתי שאני הולכת לקום מהיום כל בוקר עם שיער כחול.
ביום השלישי (כן כן, יום אחריי הנזם) לקחתי אוטובוס לתל אביב, עד שהגעתי למספרה הכי מטורפת בעולם. הספר שם ראה את הגוש שיער המהלך (אני) והתרגש בטירוף. "אני לא חושב שאי פעם ראיתי כל כך הרבה שיער על ראש אחד" הוא סינן מידיי פעם עם חיוך די חביב, וכמובן שהחזרתי לו חיוך. אחריי הכל, הוא פה זה עם המספריים..הוא חימצן את השיער שלי, ואלוהים אדירים זה היה החמישים דקות הכי נוראיות בחיים שלי!
היה חם בטירוף, בנוסף לחום של החומר, והיו תקועים לי על הראש צרור שכבות של נייר אלומיניום שגרמו לי להראות כמו איזה חייזר. באיזשהו שלב (שנראה כמו נצח) הספר חזר ואיתו החיוך הדי מטריד והוריד את הדבר הזה מהראש שלי.
אחריי חפיפה וכל השטויות החזירו אותי למקום שלי, והפעם הייתה שם אישה עם גלח קצוץ בצבע סגול ומיליון עגילים בכל מקום שאפשרי לנקב. דבר ראשון, נרגעתי שהספר המטריד הלך סוף- סוף כי לא יכולתי לסבול אותו יותר. אבל אז, ראיתי את הצבע.
זה היה פשוט מזעזע. זה היה נראה כמו שלשול בצלוחית, וזה לחלוטין השיב את הדאגה שלי. לקחו לי כמה שניות להרגע וכמה נשימות, אבל בסוף נרגעתי. don't give a fuck, you live only once :)
האמת? בסוף זה לא היה כזה נורא. זה ממש לא מה שציפיתי, אבל זה בהחלט הרבה יותר טוב.
אז עכשיו, במקום לקום עם רעמה חומה, אני קמה עם רעמה ורודה ♥
אני די מאוהבת בתלתלים שלי עכשיו, והכי טוב בזה שזה נראה כאילו זה צמח מהראש שלי. זה החלק הטוב. כאילו בלי החלק של ההטפות של אבא והמבטים המוזרים ברחוב. אבל אני בסדר איתם, זה מי שאני- תקבלו את זה או לא ;)
xx, TheAteamGIRL ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
theAteamGIRL