לומבי חושבת בלי פסיקים ובלי נקודות

ודווקא בפן הרגשי. אנחנו הולכים ומתאהבים ואף פעם לא פיתחתי רגשות ונקשרתי למישהו ככה כל כך מוקדם. יש בזה משהו מפחיד כי זה פיתוח ציפיות ואפשר להתאכזב ככה בקלות או למצוא את עצמנו כלואים בתוך כלוב של רגשות עם הבנאדם הלא נכון. 

הרבה זמן לא הייתי מאושרת ככה. יש לנו המון לאן להיפתח ואנחנו מרגישים בנוח לעשות את זה. הלוואי שזה יימשך ושלא נמצא את עצמנו נסגרים. לאט לאט. הלוואי שהוא יהיה המקום בו אני מרגישה בנוח לפרוק תסכולים, במקום לשמור אותם בפנים או לפרוק אותם על הגוף שלי.

הוא בנאדם מדהים ואני מקווה שעצם הייתי הראשונה שלו לא ת ברי ח אותו אח''כ בחיפוש אחר גיוון.

אני מאושרת. לא חשבתי שאני אמצא מישהו שיהיה כל כך מיוחד בשבילי אחרי נעם והנה הוא. אפילו יותר מיוחד. והרבה יותר אכפתי.