בארבע שנים האחרונות אני עוצרת בסביבות ראש השנה ומנסה למנות את כל רגעי האושר שהיו לי בשנה האחרונה. בשנה שעברה לא עשיתי את זה כי לצד כל רגעי המשבר היו לי המון רגעים של אושר. השנה אני קצת מתקשה למצוא אהל חשוב להעלות את מה שאני זוכרת על הכתוב.
תחילת ספטמבר - רחלי ואני בשבוע קסום בפראג. שי כו רות כל לילה ורוקדות לצלילי מוסיקת אייטיז ניינטיז וחיות את החיים כפי שהיינו רוצות.
טירונות - ההתחלה הייתה קשה אבל בסוף למדתי להינות ממנה ולהרגיש שאני חלק מדבר גדול.
אוקטובר - קורס. תקופה שגרמה לי להבין כמה אני רוצה להתחיל לימודים אקדמיים.
הלילה ההוא שטלצ'ה ואני ישבנו על חוף הים ושתינו יין. צריך לעשות את זה שוב.
נובמבר - הכיבוי אורות הראשון שלי כש פשוט ישבתי ודיברתי עם שתי חניכות מהממות.
דצמבר - כשסוף סוף ראיתי פוטנציאל גיבוש בקבוצה שלי.
כל הביקורים שלי בא גרו שהיו ה' בריחה שלי
היום ההוא שנפגשתי עם הדר ויובל בתל אביב והייתי בפוראמה בפעם הראשונה ואז יובל ואני עשינו טבילה בים (באמצע דצמבר!) ואז הלכתי מחוף ירושלים עד לנורדאו כדי לפגוש את מירב וזאת הייתה ההליכה הקסומה בחיי. אחרי זה ישבתי עם מיכאל במסעדה האיטלקית שליד הבית שלה.
ינואר - לא זוכרת ממנו יותר מידי. חרא חודש בסך הכל.
פברואר - סוף השבוע הקסום והמושלג עם מיכאל אצלי בצפון.
מרס - כשנסעתי עם אור לג'אם על הגג של החברים המבוגרים שלו מחיפה. היה כיף וגם רחלי באה וסוף סוף התאחדנו. זה מרגיש ממש לא מזמן.
אפריל - תמיר זק. הייתי בקרית על קבוצה וחזרתי להיות מדריכה בביירות ואין הרגשה יותר טובה מזאת. ללכת בין הפרדסים של השרון עם חבורת ילדים בני 10 ולהיות האדם הכי מאושר ביקום.
עצמאות עם הקומונה. היה פשוט כיף אצל הדר ברחובות.
הפסטיתפן - התחלתי אצל אריאל ופגשתי שם המון אנשים שלא ראיתי שנים.
מאי - זה היה החודש הכי טוב בשנה. חודש ימי ההולדת כזכור רחלי ואני קנינו שמפניה ופינה קולדה, שתינו אותן בחורשה ובירכנו אחד את השנייה. שלב של קסם בחיים.
הטיול לנחל רחף עם מיכאל והרוסים. המקום הכי טוב לסנפלינג בארץ.
יוני - תיקון ליל שבועות עם סיירות צפון. כשהלכתי להטמין איזשהו משהו בשבילי נורמן ועברתי ליד הבית הראשון שלי בכפר והוצפתי בהמון זכרונות טובים.
יולי - כשהקומונה באה לבקר בצפון ונסענו למלכה ולמחצבה.
פסטיבל הקואופרטיב המוסיקלי. זה היה בילוי נהדר עם מיכאל.
אוגוסט - ההיכרות עם הקומונה החדשה שיותר טובה מזאת שלפניה ומכניסה בי נוסטלגיה ותקווה.
ההופעה של אלט ג'יי. אין הרבה מה להוסיף. היה פשוט כל כך כיף.
אז זאת לא הייתה שנה עד כדי כך זוועתית אחרי הכל. אבל חוץ מהרגעים שמניתי כרגע הייתי דיי בדיכי.