איך לא הקפדתי על זה?
איך פתאום, רק כשנראה שהכל עומד להתנפץ, הבנתי ששוב פעם שיקרתי.
ומהסיבות הרגילות - לעניין.
אז
ואא וואאא
עכשיו אני...
אני עדיין חלק מ"הם" ? האם יתחקרו אותי פעם הבאה שאתראה בחברה על השקר? מה אם ישאלו "משהו שאמרת בכלל היה אמת?"
האם באמת אפשרי פשוט לעזוב את כל המושב והאנשים שאני מכיר כאן סופית, ולעבור לתל אביב, הפעם, בלי שקרים.
אני לא מעניין, לא ככה. השקרים הלבנים האלה הם כמו בקבוקוני קריסטל שמכילים חומצה (תיקון:חומר קורוסיבי), נראים יפה אבל מתנפצים ועושים כל כך הרבה נזק.
פעם כבר למדתי מהלקחים האלה, ביסודי,ואז פשוט לא דיברתי.
ועכשיו, מה יקרה?
טוב, יאללה להיות לבד לנצח.
חבר'ה, כשלתי בלהיות אדם עכשיו אני צריך להתבגר להתגבר ולהיות ממורמר על כמה שהעולם קטן (בישראל).