המשפט הזה תפס אותי חזק היום. ראיתי אותו בסרטון ודווקא השורה הזאת.. כתבתי אותה על היד שאני לא אשכח אותה.. הוא מרגיש כל כך אמיתי, כל כך נכון..
נפרדנו. ביום שבת. אני כל כך לא רציתי שזה יקרה.. אבל זה קרה.
הקטע הוא שהוא המשיך לנשק ולחבק גם אחרי שהחלטנו להפרד. הוא לא הניח לי להתאושש וגם לי לרצות עוד. יופי לו.
אז לו היה קל להמשיך הלאה, עברנו רק חודש ביחד. אבל לי בכלל לא.
היה לי ממש קשה כי זאת המערכת יחסים הראשונה שלי ו.. לא נפרדנו בגלל שהוא עשה משהו לא בסדר אלא רק בגלל המרחק. כל מי שאמרתי לו את זה אמר לי שזאת סיבה מטומטמת.. משום מה אני תמיד חשדתי שזאת לא הסיבה האמתית.. אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו.
בימים שבאו אחר כך לא התרכזתי בלימודים, הייתי מבואסת נורא ופשוט רציתי למות כי הרגשתי מפגרת שנתתי לדבר הכי טוב שקרה לי בזמן האחרון ללכת כל כך בקלות..
אני לא רוצה לפרט יותר מידי כי אני אתבאס רק מלחשוב על זה XD
עד שהצלחתי להתנתק קצת.. אני עדיין לא במיטבי אבל אני במצב הרבה יותר טוב מיום שבת
אז אני יוצאת אופטימית אל העולם, נוסעת לגרמניה בחנוכה (!!! ) ו.. השיר הזה פשוט מתאר בדיוק את מה שאני רגישה,
קבלו אותו, ג'ון מאיייייר המהמם!!! (שדרך אגב יש לו היום יומולדת :)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
) ו.. השיר הזה פשוט מתאר בדיוק את מה שאני רגישה,