Feel the Energy

קראתי את הקטע של פגום וזה נורא השפיע עלי. נורא. אני חוזרת עכשיו שנה אחורה.. 

כמו מנהרת זמן

אני הולכת במקומות שהייתי הולכת בהם אז ומקבלת פלאשבקים של לשבת לבד מקופלת על הספסל לבכות ולהתחנן לאלוהים שכבר יתן לי לסיים את זה כבר. 

לא הייתי חותכת את עצמי או משהו אבל הייתי פוגעת בעצמי, הייתי מעליבה את עצמי ומעמידה מראה ורואה כמה אני מפגרת 

כמה אני כבר לא רוצה לחיות 

לחשוב שאם לא הייתי כאן העולם יכל לקבל אדם טוב יותר.. שלפחות יהיה צמחוני או לא אנוכי כמוני.

אני סתם נורא נכנסת לזה עכשיו. אני לא רוצה לחזור לשנה שעברה. טוב לי ככה. למרות שאני חושבת שאין לי מספיק ביקורת עצמית

אבל היה נחמד להזכר, להזכיר לעצמי לאן אסור לחזור, לאן אני פשוט לא אחזור. 

תודה פגום, אני מאוד מעריכה אותך.