Feel the Energy

אז.. בקטע הקודם אמרתי שדווקא נחמד לחזור הביתה.

אני חוזרת בי. ידעתי שמשהו חייב לקרות, הכל היה טוב מידי. 

חוץ מזה המשפחה שלי גם ככה לא מסתדרת טוב ביחד. כולם עצבנים, קצרי פתיל ואימפולסיבים.

בקיצור כל אחד בטוח שהוא צודק.

ועל מה רבים? על המכונית. ההורים שלי קנו עוד אוטו ועדין יש ריבים. פאקינג 3 מכוניות יש בבית המפגר הזה ועדיין יש ריבים. 

אני שונאת את הריבים בבית שלי. תמיד הם יוצרים חרא הרגשה ואי אפשר להשאר מחוץ לריב גם אני לא חלק ממנו. 

גם אם יושבים בשקט בדרך חזרה הביתה ושותקים.

אם אני מדברת אז אומרים לי "תסתמי אין לך שום קשר לנושא" ואם אני שותקת אז יגידו לי "מה את לא אומרת כלום, מה את לא חלק מהמשפחה הזאת?" באמת שאני לא רוצה להיות חלק ממנה עכשיו. הייתי מעדיפה בית אחר, בית שקט עם אנשים רגועים שלא יכניסו אותי למוד עצבני.

אני לא מרגישה חלק מהמקום הזה, אני לא מרגישה כאילו אני יכולה לספר להם הכל או שזה המקום המוגן בשבילי.

נמאס לי אני לא רוצה להיות כאן יותר.

אני מתגעגעת לכפר.