ההרגשה הזאת של לשכב במיטה אחרי יום כל כך ארוך ומתיש, להרגיש את הכל הגוף כואב, לעצום עיניים ופשוט לחשוב.
אני. כל. כך. מותשת. אבל בכל מקרה אני אשאר ערה כל הלילה. כי זה כיף. היה לי יום פרודקטיבי, (
) יום שנוצל היטב. בבוקר עבודה, אחכ קניות, אחכ פסיכו והביתה. אני ברצינות לא חשבתי שאני אשרוד את הנסיעה הזאת, חשבתי שאני אתמוטט בדרך.
הפגישה עם הפסיכו הייתה דיי טובה, הייתה מועילה. היא באמת גרמה לי לחשוב. היו לי הרבה ספקות בהתחלה אבל עכשיו זה מתחיל קצת להתבהר לי. אני שמחה שלא ויתרתי וישר עברתי אחרי הפגישה הראשונה. היא קולעת בול לדברים שאני לא מצליחה להגיד. זה טוב, זה מצוין.
הייתי בקניות. לבד. אני לא אגיד שהיה להיט אבל גם לא היה סבל. קניתי שני ספרים וקניתי סנדלים חדשות. התחלתי לקרוא בדרך חזרה את אשמת הכוכבים ומאז אני לא רוצה להפסיק לקרוא. יש לי רק מילה אחת על ה20 עמודים הראשונים שקראתי, מדהים! באמת, זה מהמם. אני לא יכולה לחכות לחזור לספר. שנים לא הרגשתי ככה.
אני חסרת אנרגיות לגמרי אבל אני יודעת שאני אמשיך לקרוא כל הלילה.
סתם משהו שרציתי לציין, מצאתי היום בדרך לפסיכו שטר של 50 זה היה ממש נחמד. זהו, זה הכל, סתם אימצתם את העיניים שלכם D: