אזהרת ספוילר! מי שלא קרא את מחפשים את אלסקה ורוצה לקרוא או שבאמצע או מה שלא יהיה, נא לא לקרוא! אני לא בטוחה עד כמה זה ספוילר אבל לא רוצה לעשות לכם ספוילרים, אני יודעת כמה זה חרא. Please leave now.
"כבר כל כך נמאס לי מאיך שהיא היתה מתבאסת בלי שום סיבה. איך שהיא פתאום הייתה דועכת ומתחילה לדבר על הכובד של טרגדיית הקיום או משהו כזה, אבל היא אף פעם לא אמרה מה בדיוק לא בסדר, אף פעם לא נתנה איזה סיבה ספציפית שבגללה היא עצובה. ואני פשוט חושב שצריכה להיות לך סיבה. נגיד, החברה שלי זרקה אותי, אז אני עצוב. או שתפסו אותי מעשן, אז אני מבואס. כואב לי הראש, אז אני עצבני. אף פעם לא הייתה לה סיבה, פאדג'. פשוט כבר כל כך נמאס לי מכל הדרמות שלה. אז נתתי לה ללכת. אלוהים."
מחפשים את אלסקה, ג'ון גרין.
הקטע הזה נגע בי בצורה שאני לא יודעת איך לתאר. הדבר היחיד שחשבתי הוא שאולי היא לא ידעה מה הסיבה הספציפית, אולי לא הייתה לה סיבה ספציפית.
אני כבר יותר מחודש מנסה לסיים את הספר הזה ואין לי זמן. בנתיים, מדהים.