Feel the Energy

זה כבר היום השלישי ברציפות שאני מבריזה מבית ספר. 

כל בוקר אני קמה, חסרת חשק, ומוצאת תירוץ אחר  ללמה לא ללכת לבית ספר. ביום ראשון אמרתי שאני לא מרגישה טוב, אתמול פשוט הברזתי והיום היה אמור להיות לי זימון אבל ביטלתי אותו בבוקר והמשכתי לישון. כולם כבר דיי דואגים, אפילו קצת כועסים, אבל לא אכפת לי. הם לא מבינים מה עובר עליי ולמען האמת גם אני לא מבינה. רק הפסיכו יכולה להבין. אתמול הייתה לנו פגישה קשה. מאוד קשה. אני מפורקת לגורמים. בית ספר זה הדבר האחרון שנמצא בראש שלי עכשיו. אם הייתי בבית הימים האלו היו סיוט מתמשך. בפנימיה המדריך והאם בית עדיין לא שמו לב. כולם עושים דברים, זזים, לומדים, ואני פשוט צופה מהצד בעייפות. 

אמרתי לפסיכו אתמול בערב שהתעודדתי קצת. זה היה רגעי וכל כך לא נכון. אני עדיין אטומה, לא מראה רגשות בכלל, אדישה, כל חיוך מרגיש כל כך מזויף. אני לא רוצה להיות.