Feel the Energy

כל כך הרבה יושב אצלי בראש בזמן האחרון אבל אני לא מצליחה להוציא. לא אצל הפסיכו ולא פה. המצב שלי עכשיו, בבית, בתקופת ביינים הזאת, הוא נוראי. אני בודדה נורא, אני רבה כל הזמן עם ההורים, בעבודה אני כל הזמן פוגשת אנשים שאני ממש לא רוצה לפגוש והדבר הכי נורא זה הסיוטים. יש לי חלומות מזעזעים והם לא עוזבים אותי. התחושה של הסיוט ממשיכה גם לימים עצמם.

שום דבר כבר לא עושה לי טוב. 

תמיד אומרים לי להפסיק להיות כל כך לחוצה או להפסיק לפחד, אבל הם לא מבינים. הם לא מבינים שהצורך בלחץ או פחד מוכיח את עצמו כל פעם מחדש. 

כל הפוסטים שלי הם התבכיינות אחת גדולה וכל פוסט טיפה שמח נמחק מייד. אני לא יודעת למה אני כותבת את זה כאן, זה ככה כבר מיומו הראשון של הבלוג. אני פשוט מנסה כנראה להצדיק את הפוסט העצוב והמתבכיין הזה. 

אני אפילו לא אומרת שאני צריכה לתקשר עם בני אדם. נמאס לי, זה קשה מידי. זה עושה לי רק רע יותר בסופו של דבר. 

עם ביטחון עצמי נמוך יותר מים המלח, אני אסיים בשירים המדהימים האלו. 

הרבה זמן לא שמתי מוזיקה. אני צריכה להחזיר את המוזיקה שלי לבלוג.