Feel the Energy

אני במצב נוזלי, מסתגלת. לא פה ולא שם, איפשהו באמצע, מנסה לקבל צורה מתאימה. אני חיה בפנטזיות, מה היה קורה אם. אולי בעצם יותר נכון לקרוא לזה חרטות. זה הסוג הנוראי ביותר. אין לי באמת "אני" מוגדר וברור, יש גבולות שכוללים בתוכם ספקטרום רחב של תכונות וסטירות חסרות היגיון. 

הראש שלי מוצף בציפיות נמוכות וחלומות גדולים ותלותיים. זה מתכון לאסון, מתכון לכאב, כעס ושנאה, בעיקר עצמית. 

בימים האחרונים אני לא באמת פה, אני שרועה על מרחב מאוזן מידי. הטלטלות שקטות וכואבות אבל לא גורמות לאף שינוי. אני רוצה להרגיש משהו, אם זה כאב או שמחה, אני באמת לא יודעת. אני רק רוצה להרגיש משהו.