Feel the Energy

"אחרי שסבא שלך נפטר, רציתי ללכת איתו. לא ראיתי עוד טעם לחיים" היא אמרה ולגמה מהתה. "כל מה שהוא רצה זה שהילדים יצליחו ושיהיה בית גדול מלא בנכדים, בית שמח." 

"בקשתו התמלאה, לא? הרי הילדים מוצלחים ויש המון נכדים, שלא נדבר על נינים."

"כן, אבל הוא לא כאן כדי לראות את זה, הוא היה כל כך שמח לראות איך גדלתם, הוא היה רק בן 67."

יצאתי לרגע מהראש האתאיסטי שלי ואמרתי, "אני בטוחה שהוא מסתכל עלינו מלמעלה ומחייך. אני בטוחה שהוא גאה בכולנו."

סבתא נשארה עם אותה ההבעה העצובה על פניה ונאנחה. פתאום הרגשתי אותה כבויה, שקועה בעצב עמוק על אובדן בן 14 שנים. 14 שנים היא שקועה בדיכאון וחוץ מאמרה עצובה פה ושם, כלום. לא ידעתי איך לשמח אותה והרגשתי שגם אנסה, זה לא יועיל יותר מידי.