Feel the Energy

מאז ומתמיד שנאתי מחמאות.

שנאתי את התחושה החמימה שנוצרה בבטן ולאט לאט הרגתי אותה. הרגשתי שהן מזויפות, שאומרים לי דברים רק כי מנסים להיות מנומסים. בהתחלה חייכתי בנימוס או צחקתי קלות ועם הזמן פשוט הפסקתי להגיב. 

היום נזכרתי בשיחות שלי איתה ופתאום הבנתי שהיא לא הפסיקה להחמיא לי. גם אחרי ששללתי ודחיתי כל דבר טוב שאמרה. היא התעקשה עד שאמרתי בסדר. כי פתאום זה לא הרגיש מזויף כל כך. כי פתאום מישהי התעקשה ולא אמרה משהו שמרגיש כמו "אם מחמיאים לך תקחי את זה, זה בטח לא קורה הרבה", פתאום החמימות הזו התעוררה שוב.

עכשיו אני נזכרת שגם הוא בעצם עשה את זה. הוא עשה את זה במודע. הוא הצליח קצת להפשיר את הדבר הזה בתוכי. 

היום כבר אף אחד לא מפשיר אותי כמעט, אני חוזרת למצב קפוא.