Feel the Energy

נמאס לי שאנשים חושבים שהם יכולים הטיף מוסר לאנשים עם בעיות של עודף משקל. 

אין להם שום זכות. הם בחיים לא עברו משהו כזה ורוב הסיכויים שהם בחיים לא יצטרכו להתמודד עם בעיה כזאת. 

"שתפסיק לשקר לעצמה שהיא מרגישה טוב עם איך שהיא נראת ותעשה דיאטה"

נשמע נורא קל נכון?! נשמע כל כך פשוט 

ואז אני מצטיירת בתור חסרת כוח רצון וחסרת אופי. טוב. 

לא מצאתי פתרון יותר טוב מפשוט להגיד טוב ולוותר. להסביר להם יהיה כל כך מביך, מיותר, חסר תועלת..

האנשים בארץ הזאת (אם לא בכל העולם) פשוט חושבים שהם כל כך חכמים והם יודעים הכל.. ממש גאוני הדור

שקודם כל יתחילו בלפתור את הבעיות שלהם עם עצמם ואחכ ירשו לעצמם להטיף מוסר לאחרים. 

הכי דוחים אותי אלה האנשים שחושבים שהם יותר טובים מכולם.

"אם אני הייתי היא ממזמן הייתי עושה דיאטה רצינית" 

אבל כאן מגיע הקטע, אתם לא היא. 

אתם לא יודעים איך זה לחיות עם עודף משקל, אתם בחיים לא תבינו איך זה לחיות כל החיים כשצוחקים עלייך ומשווים אותך ללויתן, להתבייש להכנס לחנויות בגדים למידות גדולות שחס וחלילה אף אחד לא יראה אותך נכנסת ועדיין לא למצוא כלום.. או שהבגדים מבגרים ואת סך הכל בת 16 או שהמידות קטנות.. אתם לא תבינו איזה מביך זה בשיעור ספורט בקושי לנשום אחרי סיבוב אחד של ריצה ולהגיע אחרונה. אתם גם בחיים לא תצטרכו לחשוב אם כדאי לי לאכול את זה או לא, אם אני אצטער על זה אחכ או לא.. אתם תאכלו כי זה לא ממש ישפיע עליכם ועל החיים שלכם, זה רק אוכל.

אני חושבת שהבהרתי שלאף בנאדם שלא עבר דבר כזה אין שום זכות להטיף לאדם עם עודף משקל.

ואם אתם נורא רוצים לתת עצה.. לפחות תעשו את זה בנעימות ובלי שום נימת שחצנות ותאמינו לי הם כבר שמעו הכל חמישים מיליון פעם..

ושאף אחד לא יעז להגיד לי שאני לוקחת את זה קשה מידי כי אני לא. אלה החיים שלי, עם זה אני חייה כל יום.

הייתי צריכה קצת לפרוק..

אוקיי. אנחנו כל הזמן צוחקים בנושאים של סקס. אני אמרתי לו שאני לא מוכנה לזה ואני לא יהיה מוכנה בזמן הקרוב. אבל הוא כן התחיל לרמוז לי על סקס. הוא תמיד רמז אבל אתמול.. לא יודעת.. ואז התחלתי לחשוב על מה אני עושה.

גם אם זה יהיה בעוד שלוש חודשים או ארבע.. אני לא רואה את עצמי מרגישה בנוח לידו לא לבושה. כשהוא נוגע לי בצוואר או בבטן אני מתקפלת ומתדגדגת לגמרי.. אני לא רוצה לחשוב על זה עכשיו. אני נורא נמשכת אליו. אני לא מוכנה. 

היו לי כמה ימים ממש טובים ומיוחדים.

עדיין לא התרגלתי לעובדה שיש לי חבר.. לי יש חבר. 

כל הזמן אנחנו מדברים באסמסים וצוחקים מלא. הוא בא אליי אתמול, זה היה הדבר הכי כיף בעולם. נראה לי שמשהו כמו 3 שעות בערך לא יצאנו מהחדר.. דיברנו וצחקנו והתנשקנו כמעט על הערב.

היום הייתי אמורה ללכת איתו למסיבה אבל ההורים הקרציות שלי לא מסכימים. באמת שאני שונאת אותם עכשיו.

הוא קנאי מאוד. הוא כל הזמן רומז בצחוק למרות שזה לא באמת בצחוק שני צריכה להזהר ובלי שטויות.. אני אומרת לו שאין לו סיבה לדאוג כי אני לא מהאנשים שעושים שטויות, אני משעממת והוא אומר ומה אם מישהו יבוא וינסה לנשק אותך אז אין לי הרבה מה להגיד.. אני פשוט עונה שלא נראה לי שמשהו באמת ירצה לנשק אותי כי זאת אני. הוא כל הזמן אומר שאני מדברת שטויות. 

אני לא חושבת שאני מדברת שטויות. עובדה שהוא החבר הראשון שלי.. והנשיקה הראשונה שלי. זאת פשוט עובדה. 

הוא חמוד, הוא אמיתי, הוא גורם לי להרגיש טוב עם עצמי ואני שמחה איתו, טוב לי.

יש לי רגשות אליו זה בטוח אבל אני לא חושבת שאני אוהבת אותו.. יש לי זמן. 

מאז שאנחנו ביחד.. אני מתעוררת כל בוקר בעשר או לפני (אני בדרך כלל קמה ב12 או אחת), אני אוכלת פחות (שזה מצוין!) ואני כל הזמן בודקת את הפלאפון לראות אם הוא שלח לי הודעה. 

אני עדיין לא בטוחה מה לחשוב.. בינתיים הכל בסדר ^^

משהו מוזר עובר עליי היום. 

לא ישנתי טוב בלילה, כשאני אוכלת אני אוכלת חצי ממה ששמתי וכבר לא בא לי יותר, אני מוצאת את עצמי מידי פעם פשוט שוכבת על המיטה ובוהה באויר, חושבת סתם על אתמול. אני לא כזאת בדרך כלל. 

נורא מוזר.

התמכרתי לשיר הזה.

הקאבר.. הוא פשוט מהמם. 

אני יודעת שבקטע הקודם כתבתי כמו פרחה. הייתי בהתלהבות של הרגע. (:

מותר לי ^^

כל פעם שאני מתרגשת אני כותבת כמו פרחה ואני חיה עם זה :) 

אז.. יש לי חבר.. חבר ראשון ^^ 

קצת פאטתי בגלל שזה רק בגיל 16 אבל.. לא נורא ^^ 

קוראים לו מיכאל, הוא בן 18 והוא פשוט מקסים. 

הוא אמיתי ונעים וכיפי 

אני כבר מתגעגעת 

באמת. 

D:

אפשר לקרוא להיום אפילו מושלם.

זהו. יש לי חבר

מי האמין

הוווווו 

יייישששש לללליייי חחחחבבברררר (:

ואו זה פשוט לא נקלט. 

אעהאעהאעהה 

באלי לצרוח!! 

אני פשוט שמחה. זהו 

אף אחד לא יכול להרוס לי את זה עכשיו. 

אף אחד. 

D:D:D:D:D: 

אני פחדנית.. כל כך פחדנית

אתמול אמרתי לו למה אני מפחדת להפגש איתו והוא צחק..

הוא היה בטוח שזה הדבר הכי אידיוטי שהוא שמע אי פעם.

במחשבה שניה זה באמת מפגר כי סוג של ראיתי אותו כבר.. דיברנו בסקייפ ובפלאפון מלא.

אבל אני עדיין לא בטוחה.

אני בחיים לא יהיה בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון. 

למה אני לא יכולה להיות קצת בטוחה בעצמי.. רק לכמה דקות. 

לדעת בביטחון שאני עושה משהו נכון או לא נכון. 

אני שונאת להיות פחדנית.

לקחתי חמש דקות הפסקה מיום עמוס במיוחד. ממש אין לי כוח להמשיך. 

אני צריכה רגע לנשום..

הוא פשוט מקסים. הוא כל כך נחמד ואומר את הדברים הנכונים.. 

קשה לי לקלוט שיש מישהו שבאמת רוצה אותי.. שחושב שאני נחמדה או לא יודעת מה.. זה אפילו לא נשמע הגיוני בשבילי

פשוט לא נקלט לי במוח, לא נספג לגמרי. 

אני מפחדת להאמין שזה נכון.. כי אני מפחדת להפגע. אני נורא מפחדת. 

אם זה לא נכון אני אמות.. אם זאת בדיחה או משהו אני אתאבד. אני רצינית.

אני לא חושבת שאני אוכל לשאת בהאשמות העצמיות של "למה היית כל כך מטומטמת ובאמת זרמת עם זה?" 

אני שמחה מאוווד אבל בו זמנית גם מפחדת

אמא'לה.

אני צריכה רגע לנשום.

דיברנו עכשיו משהו סביבות השעתיים. היה לי כיף כל כך. 

והוא היה עם עוד חבר שלו שם והוא פשוט סטלן. אין דברים כאלה. 

אני חוזרת בי, הוא לא חמוד.. הוא אמיתי ולא כל הזמן חושב על מה כולם יגידו. 

זה מקסים לפי דעתי. הוא אמר מתישהו בשיחה שהוא אוהב שמנות.

קפאתי לרגע.. לא ידעתי מה לומר 

באמת. לומר יופי? אחלה? אין לי מושג.. 

אבל זה הקל עליי איכשהו נראה לי.

שהוא לא מצפה לאיזו כוסית והוא לא יתבאס כשהוא יראה אותי. 

אני חייבת לומר שנחמד לי. 

הוא פשוט חמוווווד.

אני לא מסוגלת יותר. אעהאעה. חמוד מידי.

אין לי דרך להסביר כמה. D: 

אעהאעהאעה 

אני מרגישה כמו ילדה בת 14 כשהיא מתלהבת מקראש. 

אבל אני באמת מתלהבת מקראש. אין מה לעשות

^_^ 

אעהאעהאעהאעה  

יום טוב עבר על כוחותינו 

אני צריכה להפסיק להתלהב כל כך 

ובטח לא להראות לו שאני מתלהבת.

אהאהאהאהאהאה 

לנשום, לנשום.

אוף אני מטומטמת. בסוף אני סתם אתאכזב. 

אני נסחפת יותר מידי.

אני אוהבת את השיר הזה. מאוווד.

תגיד משהו, אל תשתוק

תגיד משהו

שאדע שאכפת לך

שאתה לא כמו כולם

אבל אתה, אתה שותק 

כמו כל השאר.

הרי ידעת לדבר, 

ולא חסכת במילים.

אבל עכשיו 

דווקא עכשיו

אתה בוחר לשתוק. 

אם יש משהו שאני בחיים לא אבין זה את עצמי.. את עצמי של העבר. למה עשיתי את זה, למה חשבתי על זה, מה חשבתי לעצמי באותו הרגע. 

זה דיי מייאש לנסות להבין את עצמך. קורה לי הרבה שאני מסתכלת אחורה ואומרת לעצמי: מה חשבת לעצמך כשאמרת את זה? אני בחיים לא אבין וזה משגע אותי. הנה כמו עכשיו, אני הרוגה מעייפות אבל אני עדיין לא אלך לישון. למה.? אין לי מושג.

כי אני יושבת כאן וכותבת. כי יש לי דברים על הלב שאני צריכה לפרוק.. 

למה בכלל זרמתי עם השיחה הזאת? למה נתתי לעצמי לזרום.. למה אני מפחדת לפגוש בנאדם חדש כי אני מפחדת שהוא לא יאהב אותי גם בגלל האופי וגם בגלל המראה.

אני מאוד מפחדת מהאופציה שהוא מתחזה ולא באמת מי שהוא טוען שהוא. למה מה שבאמת מפחיד אותי זה שהוא לא יאהב אותי?

כי הרי אם הוא לא יאהב אותי הוא ירצה לנתק קשר ואם הוא בנאדם נחמד אחרי הכל הוא לא יעשה את זה בדרך מגעילה.. הוא ינסה לעשות את זה בדרך יותר נחמדה.. למרות שהיא לא קיימת. הוא ינסה לסנן אותי ולא לענות להודעות שלי

ו.. אני.. אני אשים לב רק כשזה כבר מאוחר מידי. ואני ארגיש כל כך מטומטמת.. אני ארצה למות. כל כך. אני לא יכולה לתאר לכם אפילו כמה. כי זאת לא הפעם הראשונה שזה יקרה לי. 

נמאס לי מאנשים. אני שונאת אנשים. חרא של דבר. 

היה לי יום מעייף ועמוס. אין לי כוח לכתוב יותר מידי. אני רק יגיד שהילד הזה שהתחיל לדבר איתי.. הוא רוצה להיפגש איתי 

אני יודעת איך זה נשמע 

כמו כל סיפור אונס או רצח שנרקם דרך האינטרנט. אני לא יודעת מה לחשוב. הוא חמוד מאוד והפרנואידיות בי.. אני רק סותרת את עצמי כל פעם מחדש. 

אבל אני כמו הרבה בנות אחרות.. נמסות מאנשים חמודים. בעיקר בנים. 

אני לא יודעת מה לעשות.