RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2017
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2017
הלב והראש במלחמה
זאת מלחמת רגשות ומחשבות.
המחשבות שלי אומרות לי דבר אחד והרגשתי דבר אחר.
מי אמר את המשפט "לכי אחרי הלב שלך"?! הרי כל פעם שאני הולכת עם הלב, אני רק שוגה, הכל מתנפץ כולל הלב שלי. אך גם לראש שלי לא אוכל להקשיב, המחשבות הורסות אותי, המחשבה על המעשה והדבר הנכון לעשות, שברוב הפעמים הוא הדבר הקשה ביותר. הוא גם פוגע בי. הראש. הלב. אין מנצחים, גם הלב וגם הראש נפגעים. כתוצאה מכך, אני מאבדת תחושה, מאבדת עניין וחשיבה, מה אכפת לי בעצם, למה אני בוכה, הכל במילא תמיד נהרס, זה לא שחור או לבן. לא הלב או הראש. זה הכל. למה בעצם אני לא יכולה להיות איש הפח או הדחליל, ללא שכל או לב? למה בעצם הם בעצמם מחפשים אחד כזה משל עצמם? הם לא יודעים כמה זה פוגע, שובר, הורס, וגורם לך לסבול. יותר מאשר לשמוח.
בעצם אנשים תמיד מחפשים מה שאין להם, אז אולי הם רוצים להבין מה זה. לא כדאי להם. זה לא שווה את הכאב והסבל הזה. עדיף כבר למות ולא לחיות יותר עם המחשבות והרגשות, הלב והראש. להפסיק לדאוג, להלחץ, להסתבך כל כך הרבההההה!!! די. מספיק. אבל אז באה אמא אומרת לי, "יש לך עוד מעט צבא, ועוד תראי שיהיו עוד אנשים חדשים, ויהיה לך מישהו שתאהבי ויתייחס אליך כמו שצריך, והכאב הזה יעבור, ויש לך עתיד, את תלמדי ותעבדי, ותטוסי לחול, ותחיי . עוד תראי, את תחיי." וזה מה שעדיין מחזיק אותי פה, כותבת לכם, על המלחמה של הראש עם הלב. על הכאב.
| |
Devil's little flower עבר כבר חודש מאז הפרידה. אני בעבודה הכרתי מישהו מקסים. בחור מדהים יצירתי, חכם, מצחיק, מיוחד, התחלנו לצאת כמה חברים מהעבודה , כולל הוא ואני, אחר כך דיברנו בפרטי, קבענו שניפגש רק שנינו, התנשקנו, ממש אבל, עם תשוקה והכל, הוא אמר שהוא מתאפק לא להוביל את זה לדברים אחרים אז שנרפה טיפה מזה. הוא שאל אם אני באמת רוצה איתו משהו, או אם זה סתם להעביר מהאקס? עניתי שרוצה איתו משהו פשוט לאט יותר והקצב שלי. הגיעו אירועים שונים, הוא הגן עלי על משהו וחטף במקומי צרחות בעבודה, הוא בא במיוחד עד לתל אביב בשבילי , כי נתקעתי שם באמצע הלילה, הוא אפילו היום בערב טו באב , החליט שנצא ולעשות לי משהו כי אף פעם לא יצא לי לחגוג טו באב... הוא קנה לי שרשרת וצמיד ממש ממש יפים, ופרח, לא מפלסטיק, אמיתי , ורד אדום עם ריח טוב, קרא לי devil's little flower, סתם כי הייתי רעה בצחוק מידי פעם... ולכן הורד, הפרח הקטן של השטן. אהבתי את הראש היצירתי שלו מאוד. הוא בחור מיוחד. והיום אחרי שחזרנו הביתה מהבילוי, הוא כתב לי שהוא נהנה מאוד, כתבתי שגם אני, אך הרגשתי צורך לכתוב לו מה אני מרגישה, אני עדיין אוהבת את הקודם, קשה לי, הוא היה המערכת יחסים הראשונה שלי, הוא היה הכל בשבילי , אני אף פעם לא התאהבתי עד שהכרתי אותו, נשברתי ונפגעתי ממנו, ובסוף עשיתי את אותו דבר לבחור היצירתי והטוב מהעבודה שלי. פגעתי בו. סיפרתי לו שאני צריכה את הזמן שלי ושכרגע קשה לי קשר, הוא נעלב שלא אמרתי לו מוקדם יותר, לא ידעתי שכך ארגיש. חשבתי שהתגברתי, שהמשכתי הלאה. רק עם הזמן הבנתי שלא טוב לי. איך אסתכל בעיניים של חברים שלי מהעבודה, של אמא שלו שהסיעה אותנו לדייט והחזירה, שלו עצמו בעבודה?! אני פאקינג עשיתי לו את מה שהכי פגע בי בעולם, שברתי לו את הלב. הוא לא רוצה יותר לדבר איתי, אני מתלבטת אם לעבור מקום עבודה, יאכלו בטח מלא, והוא רק יסבול מלראות אותי, אני רוצה למות כבר מלאא זמן, אני רק פוגעת או נפגעת תמיד ונמאס לי מזה. אני כל כך מרוסקת. עדיין מתגעגעת לאקס שלי. רוצה אותו בחזרה. אולי הוא כן מתאים לי, אני כנראה פוגעת באנשים בדיוק כמוהו. חבל . הרסתי עוד משהו טוב בחיי.
| |
| |