אני כדור פורח

12 שנה אני כבר בכלא הזה
לצאת כבר לצאת
חנוק לי פה
אני רציני, כמה אפשר עם הכאב ראש הזה
כבר לא יכול לחכות יותר שהשנה תגמר
אטוס כמו כל קיץ לבית בליטא... אנוח...
אשב ליד הנהר... אסתכל על הפרות והסוסים בצד השני של הנהר
אקשיב לצלילי המים והציפורים, ו חריקות העצים ברוח...
ומלא צרצרים ופרפרים והפריחה בשיאה, ואין אף אדם.. לא פה ולא בקצה השני של הנהר..
אבל..
אני לא שם..
אחח... כמה שאני זקוק לחופש.. 
ועוד לא התחילה השנה!
כבר לא יכול
נמאס.
התייאשתי..
אבל עכשיו?
לותר?!
ככה בשיא?
ככה כשאתה צעד מגדת הנהר הזאת?
כשאתה צעד מתחילת החיים?
לא.
לא לא לא לא לא! אני לא אוותר!
נכון?
אני מקווה!
מחר יש לי ע ו ד מבחן.. איזה כיף!
ואפילו להתכונן בקושי הספקתי
אין לי רצון ואין לי כח.. אבל אני לא יכול לוותר לעצמי!

יותר מדי פעמים ויתרתי..