If people were like rain, I was drizzle and she was a hurricane
|
| 4/2013
פנומנל פסטורל
כתמים שחורים מסביב לעיניה ושיערה מבולגן, אך נח בשלווה על כתפיה העדינות. כה יפה היא אך עיניה כבויות, מבטה ריק. נעלמו הרגשות, נעלמו המחשבות, נשארה הגופה בעלת העור החיוור. נעלמה הנפש, פרחה כמו בלון לשמיים ומסתתרת בין העננים הכבדים והאפורים שבשמיים. כבר שנה שלא יצאה מהבית, שלא נרדמה בלילות, ששכחה כיצד לשמוח ולאהוב, שכחה מה משמעות החיים וטעמם. היא חיה על כדורים וכאשר אינה שולטת בעצמה היא לוקחת עוד כמה. "היא מטורפת" אומרים עליה השכנים, היא גרה לבדה ובעלת חתול זקן ושמן. היא מתה בין ההזיות, מחכה רק שהכדור ישפיע, מחכה שיספג בקיבתה ומשם לכלי הדם ובמהירות הבזק למוחה המעוות. היא מעורפלת ומסתורית. אף אחד לא יודע מהו שמה, ואומרים שהיא אפילו אגדה לא קיימת. בין ההזיות היא רוצה להיטמע ולהתאדות לאוויר, היא רוצה להגיע לטבע השקט שלה ולמפלי המים שלהם היא כה משתוקקת להגיע. מכדור לכדור היא מתחזקת ומחפשת משהו שישפיע טוב יותר ומהר יותר, סחרחורות, הקאות, זה לא עוצר אותה. הרי זה כיף. קוראים לה גשם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מלונייד