If people were like rain, I was drizzle and she was a hurricane

חוזרת שוב לאותו מסדרון צר וארוך, המסדרון המתסכל הזה, שיש בו שתי דלתות. דלת אחת של כיף ושל שמחה אבל ללא תוכן, והדלת השנייה דלת של תוכן ועומק ועם הרבה מחשבות, אבל מלאה במועקות רגשיות שחודרות עמוק לעורקים. נשענת על הקיר וכבר לא יודעת מה לעשות, קרועה בין שני העולמות השונים שרוצים אותי. מחוקה לגמרי מהעולם. מסתירה את מה שאני יודעת ומנסה לוודא שהכל מוסתר כראוי מתחת לשכבות העבות שאני עוטה על עצמי. אני לא רוצה לפגוע באף אחד.