מה זה שממית?

זה זמן רב שהחיה הזו סיקרנה אותי. כל כך רגישה, כל כך חמקמקה ולחה. תמיד עניין אותי איך זה ירגיש לשחק איתה ולא רק לצפות בה מטיילת לי על הקיר בחדר. אז החלטתי לעשות מעשה. קניתי כלוב פלסטיק באורך חצי מטר על 30 ס”מ, שמתי בו מעט חול וענפים, והתחלתי ללכוד שממיות ולהכניס אותן לתוכו. יכולתי להביט בהן שעות, בגוף הגמיש והחיוור שלהן, איך הן מתנוענעות ואיך אפשר להביט דרכן כדי לראות את האיברים הפנימיים שלהן. הבטתי בדריכות באחת וניסיתי לראות אם אפשר לראות את הלב שלה פועם, לא צלחתי אבל נהנתי מהחיפושים. הרגשתי קרוב אליהן, כמעט כאילו הן חברות שלי ומסוגלות להבין אותי ולהסתכל דרכי אל הרצונות שלי והמחשבות שלי. אני לא בטוח שהן היו מרוצות לו באמת יכלו לעשות זאת.

סיפרתי ליזיזה שלי דנה על העניין החדש שלי ביצורים המדהימים האלו ואיכשהו הצלחתי לעניין גם אותה. אז היא הגיעה להביט בשממיות שתפסתי במהלך החודש האחרון, בערך 20. הראתי לה איך אני מאכיל אותן בפרפרים שאני תופס. איך הן קורעות אותם לגזרים, היא התלהבה.

"נראה לך שתוכל להכניס אחת לכוס שלי?”

הרבה זמן לא הייתי שמח כל כך מהצעה מינית :]

אבל אני אוהב לחשוב בגדול יותר.

"היית רוצה לשתות אותן?”

היא חייכה.

השכבתי אותה על המיטה עם רגליים פתוחות. לקחתי צינור שקוף בעל רדיוס של 5 ס"מ, והכנסתי אותו בעדינות לכוס שלה. היא נשכה את שפתיה מכאב. לקחתי שמיית אחת מהכלוב, היא ניסתה לברוח ולהתפתל על היד שלי, החזקתי אותה בכוח בנסיון לא לפגוע בה מדי.

דחפתי אותה בכוח לתוך הצינור. היא נבהלה והורידה את הזנב שלה. הכנסתי גם את הזנב וסתמתי את הצינור עם פקק שעם. הצינור היה מספיק חלקלק כדי שהשממית לא תוכל להאחז בו והיא נשאבה ישר לתוך הכוס של דנה, היא התחילה להשבר בכניסה והידידה שלי, בכשרונה המדהים הצליחה לשאוב אותה ישר לבפנים.

"אוו אני מרגישה אותה גוססת בפנים. זה מדהים" היא התרגשה.

חזרתי על התהליך עם עוד אחת.

אחרי 2 נוספות מחצתי אותן עם היד למוות ודחפתי אותן בכוח לכוס של ידידה שלי.

פשטתי את המכנסיים וניסיתי לחדור דרך עיסת הלטאות שהצטברה לדנה בכוס. זה היה אחד הדברים המגרים. להרגיש את החיספוס של העור שלהן וביחד עם זה ההרגשה החמימה והרטובה של הכוס.

גמרתי מהר. מהר מדי.

"אני חושבת שהבטחת לי משקה מסוים" היא אמרה.

הרגשתי שאכזבתי אותה, אבל שיש לי הזדמנות נוספת לכפר על הטעות שלי.

לקחתי את הבלנדר שלי, ושמתי בתוכו כמה כדורי גלידה. לקחתי את השממיות הנותרות. הן התחילו להתפתל בבלנדר. חלקן התקררו מהגלידה וקפאו במקום. הסתכלתי להן בעיניים. ניסיתי לחפש את המבט האוהב והרגיש שלהן, חיפשתי את החיבה שלהן אלי והפעלתי את הבלנדר. ראיתי את הרגליים שלהן והזנבות שלהם מתפתלות בבלנדר עד שהכל הפך לעיסה אחת בצבע בז' ירקרק.

לקחתי כוס ומזגתי לדנה. היא נגעלה והקיאה. דחפתי לה את זה בכוח.

לקח זמן עד שהשגתי כמות כזו של שממיות שוב. אולי האחרות הבינו את גורלן ובחרו לברוח מהדירה שלי. בכל מקרה, הדבר הפך למנהג קבוע פעם בזמן מה.