אין ארגון שאני מעריך יותר מאשר את ארגוני העזרה לבעלי חיים. מציאה של כלבים וחתולים נטושים ודאגה להם. למצוא לכל אחד ואחד מהם חבר פוטנציאלי לחיים, מישהו שיהיה להם בית תומך ואוהב שמלא בחום. הרבה חום.

אז הלכתי לשלושה ארגונים שונים ודאגתי לקבל מכל אחד חתול. בחרתי את החתולים המסכנים ביותר והעזובים ביותר, אלו שהיו כחושים ורזים וזעקו למישהו שיאהב אותם.

הבאתי אותם לביתי, והאכלתי אותם בקערה גדושה באוכל לחתולים ואפילו פתחתי עבורם כמה פחיות טונה. נהנתי לראות אותם שבעים ומרוצים.

לקראת הערב כשישבתי על המחשב החתול הג'ינג'י הרזה קפץ על הרגליים שלי והתישב עליי. הרמתי אותו בעדינות על הידיים השלובות שלי, לכיוון המטבח. הוא הרגיש כל כך חם ונעים בידיים שלי, הנחתי אותו על השיש הקר. הוא התמתח והתישב שם. זה היה הסימן שלי לפתוח את המגירה העליונה ולשלוף משם סכין קצבים ולכרות לו את הזנב. הוא התנפל עלי והחל לשרוט אותי, השלכתי אותו מעלי, הוא נחלש מאיבוד הדם. הכיתי אותו כמה פעמים עם סיר מלוכלך שהיה בכיור שלי, עד שהוא איבד את ההכרה לחלוטין.

לקחתי את סכין הקצבים והתחלתי לכרות לו את הרגליים אחת אחת. לצערי הרב הוא מת מאיבוד דם אחרי הרגל השנייה. חבל. היה לי הרבה חום לתת. טוב שיש חתולים נוספים.

קרעתי את העור מהרגליים עם פומפייה. מהר מאוד היא התמלאה בדם ופרווה, אבל הרגליים נשארו כמעט חסרי פרווה לחלוטין. שמתי את הרגליים בטוסטר אובן קטן שהיה לי ובישלתי אותם כשעה וחצי על חום של 180 מעלות. בינתיים חיממתי תנור ל200 מעלות.

בינתיים, מצאתי חתול שחור עם כתם לבן על החזה שישב על הספה שלי בסלון. התחככתי בו ושמעתי אותו מגרגר. אהבתי את ההרגשה של זה על הידיים שלי שליטפו אותו בעדינות. הרמתי אותו לכיוון המטבח.

הנחתי אותו על השיש שהיה כעת מלא בדם וחלקי עור ופרווה. בעטתי את שאריות החתול הג'ינג'י לצד. החתול השחור לבן הבין את העסק וניסה לברוח. אילו יצורים חכמים אלו, תמיד מפתיע אותי מחדש.

נאלצתי להצמיד אותו בכוח אל השיש. לקחתי את הסכין ולא בזבזתי זמן, התחלתי עם רגל אחת הפעם. היללה שלו הייתה מחרישת אזניים. זה היה בלתי נסבל. הוא דימם ונחלש, אבל לא מספיק בשביל למות. טוב שכך. קשרתי אותו עם קולר ורצועה לאחד מארונות המטבח. קירבתי אליו את גופת החתול הג'ינג'י שהייתה רק ראש וגוף, והצמדתי אותה אליו. גם חתולים יכולים להכנס לטראומה, אני מניח שזו אחת הדרכים להשיג זאת.

החתול הנותר היה מנומר, ולא הצלחתי למצוא אותו כשיצאתי מהמטבח. הניחוש שלי שהוא שמע את המאורעות הקודמים והתחבא. אני לא אוהב שמתחבאים, ככה מעכבים את התוכניות יותר ממה שצריך. החתול לא הבין שאני רק רוצה לתת לו חום. חתולים אוהבים חום.

הוא התחבא באחד מארונות האחסון שלי. לקחתי אותו בכוח, הוא התפתל ושרט אותי. לא הפריע לי יותר מדי. הידיים שלי כבר היו מלאות צלקות מהפעם האחרונה שעשיתי את זה. קשרתי את כפות הרגליים שלו וירדתי לחנייה. הצבתי אותו בדיוק מתחת לגלגלים הקדמיות של המכונית שלי. צחקתי עם עצמי "אז ככה מכינים את האוכל במקדונלדס" הפעלתי את הגז. נסעתי הלוך ושוב כדי לוודא שכל הגוף שלו השתטח לחלוטין.

הפרצוף שלו היה מרוח לחלוטין על הריצפה. מרוב איברים פנימיים ודם לא יכלו לראות את החבלים בהם קשרתי אותו. לקחתי שפכטל וגרפתי איתו את החתול הדרוס אל תוך שקית סופר. חזרתי לדירה שלי, דחפתי את היד החשופה שלי אל השקית והוצאתי את שאריות החתול המדממות ודחפתי אותן אל תוך המיקרוגל. זה הרגיש כמו לגעת בבצק רטוב. לא ידעתי ממה נהנתי יותר, ללטף אותו או להכניס אותו למיקרוגל.

החתול השחור לבן עוד ישב שם עם שלושת הרגליים שלו, מדמם ובקושי זז, מילל לעזרה אבל אף אחד לא שומע אותו. הרמתי אותו. ליטפתי אותו וניסיתי להחזיר את הבטחון האבוד שלו בי. זה לא כל כך עבד. אחרי כרבע שעה נכנעתי. פתחתי את דלת התנור שלי שכבר התחמם, ודחפתי אותו לבפנים. מדהים איך הוא פתאום מצא אנרגיה חדשה כדי להאבק לצאת מהתנור הרותח. אחרי זמן מסוים, הוא התחיל להעלות באש. הציפורניים שלו שרטו את התנור שלי בנסיון לצאת. זה היה משעשע.

בינתיים במיקרו גל, שאריות החתול הדרוס התחילו למלא את המיקרוגל לחלוטין. הפסקתי את פעולתו, והוצאתי עם כף גדולה את עיסת החתול השרופה אל תוך צלחת, בינתיים רגלי החתול הג'ינג'י כבר היו מוכנות. הוספתי אותך לצלחת. וחיכיתי שהחתול שחור לבן האפוי יתקרר כדי שיהיה אפשר לאכול אותו. מרחתי עליהם מיונז ופיזרתי פרמזן.

לא היה לזה טעם של מקדונלדס.