אני מתגעגעת אלייך המון. היית בנאדם כ"כ קרוב אליי שיתפתי אותך במחשבות כ"כ כמוסות שלי ואתה הבנת קיבלת והכלת אותי

הרגשתי פשוט טוב כשהיית שם. היית בנאדם כ"כ מתאים למישהי כמוני.

היינו באותו ראש היו לנו שיחות מדהימות שאני לא יודעת להסביר איך הרגשתי כשדיברתי איתך.

אני באמת ובתמים אהבתי אותך ואני לא מוציאה מהפה את המשפט הזה לעיתים קרובות.

ועכשיו  אנחנו כבר מעל חצי שנה לא מדברים-אני לא בוכה עלייך וגם כשזה היה טרי יותר לא בכיתי.

המשכתי בשלי...הייתי מציאותית ולא חשבתי שתדבר איתי אבל לא כזה עמוק בפנים רציתי שתשלח לי הודעה. אתה כ"כ חסר לי ואני לא שכחתי אותך-גם בזמנים הטובים יותר שלי ומן הסתם גם בזמנים הרעים שלי.

בעיקר כשלא הבינו אותי רגשתי כמה הייתי רוצה אותך לידי מישהו שאוהב את הדפקות שלי "פרח עם קוצים"-ככה קראת לי.

כמה הייתי רוצה לבוא ולהגיד כמה אני אהבתי אותך כמה היה כיף לי להיות איתך ושאני עדיין זוכרת אותך גם אם אני לא חושבת עלייך כל יום.

אף אחד/אחת לא הצליח להחליף אותך ודיברתי עם הרבה אנשים ונהנתי מהרבה אנשים-אבל הבעיה הייתה אחת הם לא גרמו לי להרגיש כמו שאתה גרמת לי להרגיש

אז נכון שהידידות הזאת נגמרה ככל הנראה כי ככל הנראה אתה לא הולך לדבר איתי אבל אני שמחה שלפחות הכרתי מישהו כמוך שגרם לי להרגיש שכן אפשרי לקבל ולאהוב אותי. והראה לי שאני גם יכולה לאהוב ולרצות לתת אהבה לבנאדם.